מערבולת האהבה של שני גברים ועלמה אחת, בצרפת של תחילת המאה ה-20, באחד הסרטים המכוננים של הגל החדש. משולש אהבה מר-מתוק, כמעט בנאלי, שכולו אולי בגלל הבנאליות, בין ז'יל, ג'ים וקתרין. עם ז'אן מורו המדהימה ואוסקר ורנרבסרט הדגל של פרנסואה טריפו. "לסרט שני נושאים" - אמר טריפו - "האחד ידידות בין שני הגברים והשני החיים הבלתי אפשריים בשלושה. הרעיון העיקרי של הסרט הוא שאין אלטרנטיבה לאהבה זוגית, ככל שתהיה בלתי מספקת".

בחור חתיך מתאהב בבחורה מסתורית (פנלופה קרוז). לאחר ליל אהבה עם האשה הנחשקת, מתנקמת בו האקסית שלו וגורמת לתאונת דרכים המשחיתה את פניו היפות. מנקודה זו נע הסרט בלופים נארטיביים ממושכים, הקופצים בין הזיותיו של הגיבור לבין המציאות שלו - עד שבשלב מסויים כבר לא ברור לחלוטין מה מציאות ומה דמיון. פקח את עיניך, שיצא לאקרנים באותה שנה בה יצאו גם סרטים כמטריקס ואקזיסטנס, עוסק אף הוא בגבולות המציאות המוכרת לנו, אל מול האלטרנטיבה הוירטואלית. הגדולה (וגם הסיוט עבור צופים מסויימים) של הסרט, היא שאמנבאר מצליח לשמוט את קרקע המציאות גם מתחת לכורסתו של הצופה. רק צפייה

הרפובליקה המשגשגת דעכה. השליט הכל יכול והנערץ פנה אל הצד האפל והפך לרודן שנוא, כשהוא משליט שלטון טרור. בעוד שתומכיו המתמעטים נהנים עדיין מרווחה ושגשוג משביע רצון, תחושת הייאוש הלכה ופשטה בכל. אפילו נאמני הממלכה האדוקים ביותר לחשו, בינם לבין עצמם, כי הימים היפים הלכו לבלי שוב, וכי כל שנשאר לקוות לו עוד הוא רגע אחד של גדולה, רגע אחד שיזכיר את תהילת העבר, לפני הסוף הבלתי נמנע.

אחרי שתמו פרקי הסדרה המונומנטלית "טווין פיקס" (שלאחרונה נבחרה ע"י מבקרים מכל העולם כיצירת הטלוויזיה הטובה ביותר בתולדות המדיום), יצר דייוויד לינץ' את הסרט הזה המתאר את עשרת ימיה האחרונים של לורה פלמר לפני הירצחה. הסרט היה אמור לספק את כל התשובות לשאלות שהעלתה הסדרה, אך במקום זאת רק הכניס תהיות נוספות ללב המעריצים. כפי שזכור הסדרה הורדה בזמנו מהמסכים בארה"ב בטרם הושלמה כראוי ע"י לינץ' בגלל הירידה ברייטינג. לכן, בצעד מחאה, פותח לינץ' את הסרט בריסוק של מכשיר טלוויזיה.

לדיוויד איימס יש חיים נפלאים - הוא מיליונר רודף שמלות, נאה וכריזמטי. הדרך בה הוא מנהל את חייו היא חלום לכל גבר. דיוויד איימס הוא מה שכל גבר היה רוצה להיות, אבל עדיין נדמה שמשהו חסר בחייו. לפעמים החיים עלולים להראות אחרים לגמרי, כשעוצרים לשניה ומסתכלים טוב, כשפותחים את העיניים.

אב ששוכב עם בתו הזונה; בן המכה את אמו המתמכרת להרואין, ובעצמו הופך קורבן להתעללות מצד חבריו; אלה הדמויות בסרטו השערורייתי ומעורר המחלוקת של טקאשי מייקה (אודישן, עיר הנשמות האבודות), שנעשה במסגרת סדרת סרטיLove Cinema שצולמו כולם במצלמה דיגיטלית. לא לבעלי קיבה רגישה

הסיפור מתרחש בלונדון של ימינו, איאן וטרי הם שני אחים ממעמד הביניים הנואשים לחלץ את עצמם מקשיי היום-יום. טרי הוא מהמר כרוני עם חובות כבדים, ולעומתו איאן תומך באביו ובעסק המשפחתי, ומתאהב בבחורה יפהפייה שפגש באקראי. עם ביקורו של הדוד העשיר מחו"ל, השניים נלהבים לקבל עזרה מהדוד הנדיב, אך הפעם הדברים מתחילים לקבל תפנית..

צעירה יפהפיה מגיעה לניו-אורלינס כדי לפגוש את אחיה, אותו לא ראתה מאז ילדותה. הוא מתנהג באופן מוזר, מספר לה חוויות ילדות ומנסה אותה. אחר כך הוא נעלם בנסיבות מסתוריות. כשהוא חוזר לבסוף מסתבר כי שניהם בנים לגזע נדיר של חצי בני אדם חצי פנתרים קטלניים. הגאולה היחידה שלהם היא יחסי מין של גילוי עריות. אם יקיימו יחסי מין עם מישהו אחר, זולת איש עם אחותו, התוצאה תהיה מות הזר. עיבודו של פול שרדר לסרט האימה הקלאסי של זאק טורנר הוא שילוב מסוגנן של פחד וארוטיקה עם ליהוק מושלם של קינסקי ומקדואל לתפקידי האחים.