סו־יאנג היא אם יחידנית ממוצא קוריאני המגדלת את בנה דונג־יום בפרבר קנדי. היא נחושה בדעתה להעניק לו חיים טובים יותר מאלו שהשאירה מאחור. התקופה היא שנות ה-90, והיא כבר רגילה להתמודד עם האתגרים התרבותיים והגזענות האגבית המושרשת בקנדה. כשדונג־יום מתבגר ומתחיל להתעניין יותר ויותר בשורשיו – הארץ שעזבו, ואביו, שעליו סו־יאנג מעולם לא דיברה – היחסים ביניהם נעשים מתוחים. כשהם נאלצים לחזור למולדת, לראשונה מאז עזיבתם, יזכו האם ובנה בהזדמנות להתחבר מחדש.
בחלק האחרון בטרילוגיה, ראקל וארס יוצאים עם אחרים – אבל לא מפסיקים לחשוב זה על זה. האם הם יחזרו להיות ביחד למרות הלחץ המשפחתי?
השרירן בן ה-38 - דניס באמת רצה למצוא אהבת אמת, מעולם לא היתה לו חברה והוא גר לבדו עם אימו באחד מפרברי קופנהגן, כשדודו התחתן עם בחורה מתאילנד דניס מחליט לנסות גם את מזלו בטיול לפטאייה, זה היה נראה שיותר קל למצוא אהבה בתאילנד. הוא ידע שאימו לא תסכים לעולם לקבל אישה אחרת חוץ ממנה בחייו, לכן הוא משקר ואומר לה שנוסע לטיול בגרמנייה, דניס מעולם לא נסע לטיולים - פטאיה היתה הלם תרבותי עצום בשבילו, הבנות התאילנדיות ניפצו לו את התמונה שהיתה קודם בראשו של "איך אהבה צריכה להיראות", והוא עומד לאבד תקווה כשלבסוף פוגש באופן בלתי צפוי את טואי...
בערב חג המולד, חוזרת הולי הביתה עם שני ילדיה הקטנים ובתה המתבגרת ומגלה הפתעה – בנה הבכור, בן, הגיע לביקור לא מתוכנן. הולי, כמו כל אמא, מאושרת מהביקור המפתיע. אבל מהר מאוד השמחה מתערבבת עם חשש – בזמן הקצר שיש להם ביחד היא נחושה בדעתה לדאוג לכך שבן לא יסתבך, שהעבר שלו לא ישיג אותו, ושכל הדרך שהם עברו יחד, כמשפחה, לא תהיה לחינם...