אליס (ג'יין ארתור), בת למשפחת סיקמור האקצנטרית, שבראשה ניצב הסב וונדרהוף (ליונל ברימור), מתאהבת בטוני קירבי (ג'יימס סטיוארט), בן למשפחת בנקאים עשירה. אביו של טוני, אנתוני פ. קירבי (אדוארד ארנולד) ואמו הסנובית, בגילומה של מרי פורבס, מתנגדים לשידוך בין הצעירים. כאשר בני הזוג קירבי מוזמנים לארוחת ערב גדושה מוזרויות בבית סיקמור למד טוני שבעצם בני משפחתו-שלו אינם פחות מטורפים מבני משפחתה של אליס. אט אט יוצאת ארוחת הערב משליטה ומתפתחת מהומה. הסרט מציג ניגוד בין משפחת סיקמור האוהבת, השמחה, שבניה אינם לוקחים את עצמם ברצינות יתרה ועושים ככל העולה על רוחם לבין משפחת קירבי האריסטוקרטית, הנפוחה מחשיבות עצמית, המאובנת רגשית ובפרט אבי המשפחה תאב הבצע. שם הסרט הוא אמרה מפיו של סב משפחת סיקמור בנוגע לכסף, אותו לא יכול האדם לקחת עמו לאחר מותו.
אחרי “מי מפחד מווירג’יניה וולף” ו”הבוגר” ביים מייק ניקולס ב 1971 - יצירה אפלולית שלא התביישה לרדת לעומק נשמתו של הגבר האמריקני, שזהותו התנפצה בעקבות שינויי הנורמה והמאבק בין פתיחות מינית לבין הדחקה. זהו סיפור חברותם של ג’ק ניקולסון וארט גרפונקל במשך עשרים שנה מאז ימי הקולג’ העליזים. השניים עוסקים כל הזמן הזה בחיפוש כפייתי אחר תענוגות הבשרים שמוביל אותם לדקדנס קיומי.
30 שנה אחרי שסיימו תיכון, נפגשים חמישה חברים לנבחרת הכדורסל של בית הספר בבית על האגם בו חגגו את הניצחון הגדול ביותר שלהם, כדי להתאבל על מותו של המאמן שלהם. במשך סוף השבוע, חמשת החברים מבינים שרק בגלל שהם כבר מבוגרים ויש להם משפחות, זה לא אומר שהם איבדו את הניצוץ הישן. חמשת החברים מבינים שהחיים הבוגרים הם מה שאתה עושה אותם, ואף אחד בבית על האגם לא להוט להיות מבוגר.
אחרי שבילו קיץ נוסף באימונים אצל סבא שלהם, רוקי, קולט ואליוט חוזרים הביתה כדי להשתתף באליפות הביסבול שלהם, אבל כשהם שומעים שסבא שלהם ששוהה בסין נמצא בצרות, השלושה מחליטים לטוס לשם על מנת לעזור לו. בדרך הם נלחמים בפושעים אשר מנסים לגנוב את הפגיון המיוחד שנמצא אצל סבא שלהם, שהוא בעצם מפתח למערה מלאה בזהב ואוצרות.