מלווין יודל הוא סופר ניו יורקי מצליח, הכותב עשרות רומנים דביקים וממוחזרים. הוא מסוגר בדירתו, עם הפרעות נפשיות הגורמות לו להימנע ממגע עם אנשים זרים והעולם החיצון ככלל. הקשר היחידי שיש לו הוא עם קרול, מלצרית במסעדה אליה הוא יוצא כל יום לארוחת בוקר. למרות שהוא עושה לה את המוות, קרול מצליחה להכות בו חזרה עם עוקצנות לא פחות חזקה משלו. את שכנו סיימון, צייר הומוסקסואל המאמין בכל מה שמלווין מתנגד לו, שונא מלווין ובמיוחד את הכלב הקטן שלו. פרנק הוא חברו של סיימון, המשכנע את מלווין בכוח, לטפל בכלב כשסיימון מתאשפז בבי"ח. מכאן חייו של מלווין משתנים, והוא מוצא את עצמו הופך לבן אדם טוב ואפילו חברותי במקצת.
אחד מסרטי הקאלט הגדולים, הצבעוניים שהוביל לפס קול מצליח ולאין ספור חיקויים. באוטובוס חבוט וצבעוני אותו הן מכנות "פריסלה" חמושות בשלל מחלצות ובמערכת אודיו רעשנית, נוטשות פלישה, מיצי וברנדט, שלוש אמניות "דראג" את סידני ויוצאות להופיע בקברט נידח הממוקם באמצע המדבר האוסטרלי. סביב מיניותן הביזארית ונטיעתן בטריטוריה לא- להן, מצדיע סטיבן אליוט לגדולי המיוזיקלס ההוליוודיים. סרט דרך מקורי, רענן ובעל איכויות ויזואליות (במיוחד התלבושות) מרהיבות.
פקיד ארכיון כותב קומיקס בשעות הפנאי ותרגם את המוטו שלו "חיים רגילים זה דבר מסובך" לסדרת ספרי קומיקס אוטוביוגרפיים.
מינכן 1943: סופי והנס שול היו חברים ב"ורד הלבן",קבוצה מחתרתית נגד התנועה הנאצית. כשהקבוצה חילקה פליירים (נגד הממשל הנאצי) בשטח האוניברסיטה, האחים שול נתפסים. אחרי שהם נכלאים ע"י הגסטפו, הם נחקרים במשך ימים. בהתחלה סופי מצליחה להעירים על החוקר שלה אבל בסופו של דבר הנס מתוודה על הכל. כעת סופי מנסה להצדיק את האידיאלים שלה, אך יחד עם זאת להגן על שאר חברי הקבוצה. בסופו של דבר הנס, סופי ועוד חבר בקבוצה נאשים בבגידה ונשלחים למוות.
סיפור חייו ומותו של השחקן הגדול ג'יימס דין(אותו משחק ג'יימס פרנקו, ספיידר-מן) אשר עלה לגדולות וזכה לתהילה ונפטר בגיל צעיר בתאונת דרכים.
קובה, 1943, אישה צעירה שננטשה ע"י מאהבה כורעת ללדת את ריינאלדו אראנס, מי שיצמח להיות מגדולי סופריה ומשורריה של המדינה הקריבית. .1958 כנער מצטרף ריינאלדו למורדים הקומוניסטים הנאבקים נגד משטרו המושחת של באטיסטה ואחרי נצחונו של פידל קסטרו, הוא זוכה לתהילה עם פרסום הרומן הראשון שלו כבר בגיל 20. ההמשך הרבה יותר קודר. חייו והקריירה של אראנס הן כאמן, הן כאינטלקטואל, הן כהומוסקסואל, עולים על שרטון וכל אחת מיצירותיו נתקלת בצנזורה חמורה המאלצת אותו להבריח שירים וסיפורים החוצה מקובה.
קפטן בילי טיין (קלוני) ההרפתקן, מוביל את צוות ספינתו "אנדריאה גייל" אל איזור דיג רחוק מהחוף, בעודו מתעלם מאזהרות על סופה מתקרבת - הוא בטוח שהוא יספיק לחזור לחוף לפניה. בצוותו נמצא גם בובי (וולברג), דייג שלא מוצא פרנסה טובה כבר הרבה זמן וחושב שאולי הפעם מזלו ישתנה. לעומת חבורת חסרי המזל הזו, לינדה גרינלאו (מאסטרטוניו) היא הקפטן של "האנה בודן", ספינת דיג שעברה עונה מאוד מוצלחת. לעומת טיין, גרינלאו לא לוקחת סיכונים ולא מתרחקת מהחוף בגלל אזהרות הסערה. כשכולם בים - היא תוקפת! הסערה שהם נתקלים בה היא אחת הסערות הגדולות ביותר שעברה על האיזור אי פעם - 3 רוחות עצומות המתנגשות אל אותו נתיב ומתאחדות לסערה איומה שלא מתכוונת להשאיר אחריה כל ספינה או שארית אחרת. הסרט מבוסס על סיפור אמיתי שהתרחש ב-1991 לחופי גלוקסטר, מסצ"וסטס, שבחופה הצפון-מזרחי של ארה"ב. השיחזור של כוח הטבע הבלתי ניתן לעצירה נעשה בעזרתם של תושבי העיירה המקוריים, דייגים שחוו את ה"סערה המושלמת" על בשרם.
פייר פאולו פזוליני, משורר, סופר ובמאי, מרקסיסט נלהב שנזרק מן המפלגה הקומוניסטית בגלל היותו הומוסקסואל, יצר במהלך הקריירה שלו סרטים שנויים במחלוקות אך אף אחד מהם אינו מתקרב ל"סאלו או 120 הימים של סדום", אותו הספיק לסיים קודם שנרצח. עיבודו של פזוליני לספרו של המרקיז דה סאד הוא אולי אחד הסרטים המטרידים והדוחים שנעשו אי פעם. הוא גם אחד החשובים שנעשה. הסרט מותח ביקורת חריפה על הפאשיזם והאידאליזם, וטוען שגאולה מוסרית היא רק מיתוס. הבמאי העביר את עלילת הספר לרפובליקה של סאלו, מדינת בובות פשיסטית בחסות נאצית. נשיא, דוכס, בישוף ושופט דקדנטיים שחוטפים קבוצה של גברים ונשים צעירים לווילה מבודדת כדי לענות ולנצל אותם מינית. אונס, רצח, אכילת צואה הם רק השלב הראשון במסכת ההשפלות והברוטאליות. הסרט קשה מאוד לצפייה והוא נאסר לשידור במדינות רבות. בישראל, הצנזורה על סרטים ומחזות מעולם לא התירה את הקרנתו (עד ביטולה של זו ב-1991).