לואיס בונואל מבסס את סיגנונו האנטי דתי והאנטי בורגני ב"תור הזהב" הסוראליסטי - אשר עדיין מצליח לזעזע את הצופים בו. כאשר גבר ואישה אלמוניים (גסטון מודו וליה ליס) מנסים למצות את תשוקתם המינית, כוחות הצדקנות מסכלים את נסיונם ללא הרף. האמן סלבדור דאלי עומד מאחורי התסריט הפרובוקטיבי.
אלפי הוא ערס קוקני כובש שהנשים ("בירדס", "ציפורים" בעגה לונדונית) נופלות לרגליו מבלי שאף טיפת זיעה תנצנץ על מצחו. וכך, בלי הרבה חמדה, הוא נע לו בין שכשוך באמבט של נימפה בגיל העמידה לבין עלמות חן צעירות – תנועה חסרת תוחלת המאפיינת את בני דורו... 'אלפי' שייך לגל החדשנות היצירתית ששטף את הקולנוע העולמי בשנות ה-60'. כמו רבים מסרטי התקופה, גם פה אין עניין מיוחד בתסריט לינארי או בסחיטת רגשות זולה ואין לגיבורנו שום בעיה לפנות הישר למצלמה ולהסביר לנו את מצבו או לתנות את צרותיו. לואיס גילברט שבנה לעצמו קריירה נאה הנמשכת מאמצע שנות ה-40' ועד ימינו אנו, יודע כיצד לאזן בין ההומור והאירוניה השזורים מעבר לכל פינה ובין הגוונים האפרוריים בחייו של גיבורו. הגישה העניינית יחד עם התיחכום הקולנועי בתוספת הפגנת המשחק המרהיבה והסוחפת של מייקל קיין; כל אלה ועוד הפכו את 'אלפי' ללהיט סיקסטיז גדול וליצירה שגם היום לא איבדה את חינהּ.
הסרט מספר את סיפורה של ג'יימי, תלמידת בית ספר ממוצעת שאישיותה מתהפכת פתאום, משימה אישית שניתנת כשיעורי בית לכתוב עיתון אישי הופכת לאחד מרשימת רבי המכר הטובים במדינה, מה שלא מותיר את חייה האישיים לעיניה בלבד יותר, כעת היא צריכה להתאמץ ולמצוא את עמק השווה בין החיים הישנים לחיים חדשים.