מבוסס על סיפורו האמיתי של כריס גארדנר, שעשה את דרכו במעלה הסולם הקפיטליסטי לאחר הקרבה אישית גדולה. אם בנו עוזבת אותו לאנחות עם בנו הצעיר, והוא מחליט לעבור התמחות ללא תשלום בחברת ברוקרים נחשקת בוול סטריט. מחוסר פרנסה, מוצא עצמו כריס מחוסר בית, מנסה להעביר ששה חודשים בתחנות סאבוויי ובמקלטים ציבוריים.
עייף מלהתחבא, עוזב הארווי את משרתו הנוחה בוול-סטריט כדי לצאת מן הארון ולעבור לגור בסן פרנסיסקו עם בן זוגו. שם הוא פותח חנות שהופכת עד מהירה למוקד מפגש חברתי לכל האנשים שמרגישים שאין להם מקום אחר ללכת אליו. כשהוא מזהה את כאבה העצום של הקהילה סביבו, מתחיל הארווי לדבר בשמם של האנשים ומחליט לייצגם בכל העניינים מעוררי המחלוקת. ניצחונות קטנים מובילים לגדולים יותר והארווי מעורר את השראתם של אחרים לדבר גם כן. התמיכה העצומה שהוא מקבל מן הקהילה מחזקת אותו וממקמת אותו עד מהירה במשרה פוליטית בכירה. המסרים שלו לחופש ותקווה מעמידים סביבו אויבים רבים לאורך הדרך ומובילים בסופו של דבר לרציחתו.
הסרט הקלאסי עם גדולי שחקני שנות השבעים, "המגדל הלוהט" הוא מותחן דרמתי אודות גורד שחקים העולה באש ומבצע נועז של חילוץ יושביו, בבימויו של ג'ון גיז'רמין ("רצח על הנילוס"). טקס מפואר בגורד השחקים הגבוה בעולם הופך לקטסטרופה כאשר קצר חשמלי מצית אש משתוללת, אשר כולאת את כל אזרחי החברה הגבוהה בקומה האחרונה. שורת השחקנים כוללת את סטיב מקווין ("בוליט"), פול ניומן ("צבע הכסף"), פיי דאנווי ("חלום אריזונה","ג'יה") ופרד אסטר.
הבמאי של "שישי הפוך" ו"ילדות רעות" חוזר עם ריס וית'רספון בקומדיה רומנטית על טבעית. אליזבת מאסטרסון היא רופאה המכורה לעבודה. תאונה טראגית משנה את הכול והיא מוצאת את מותה. עכשיו כאשר יש לה זמן פנוי בשפע והיא לא צריכה לעבוד. היא מגלה שארכיטקט צעיר וביישן בשם דויד אבוט עובר לגור בדירה שלה. אליזבת לא מוכנה לעבור על זה בשתיקה ולוותר על הדירה שלה ללא קרב. אבל גם דויד לא מתכונן לוותר על הדירה לטובת הרוח המרירה שמסרבת להתקדם הלאה. השניים המנהלים מלחמה מוצאים את עצמם נמשכים אחד אל השני למרות ההבדלים ביניהם.
עיתונאי צעיר ניחן בתכונה נפלאה. מדי ערב הוא חוזה בדמיונו בדייקנות מרובה את כותרות עיתון המחרת. בדרך זו הוא מנחש "סקופים" ויודע על אלו סוסים להמר. יום אחד הוא קורא בעיתון של מחר ידיעה על מותו. הוא עושה את כל המאמצים לא להימצא במקום שבו נגזר עליו למות. קלייר עצמו אמר על הסרט שזהו סרטו ההוליוודי הטוב ביותר.