חוסר התועלת והליגלוג במלחמה בתעלות במלחמת העולם הראשונה מוצגת ע"י מפקד יחידה בצבא הצרפתי שחייב להתמודד עם המרד של אנשיו וגנרל מחפש-תהילה אחרי שחלק מכוחותיו נסוגים מהאש במתקפה בלתי-אפשרית.
נקודת ציון דוקומנטרית זו - אחת ההשתקפויות הקולנועיות הראשונות של זוועות השואה - היא לירית כמו שהיא גראפית, והשפיעה על סרטים עד וכולל "רשימת שינדלר". הבמאי אלן רנה משלב בקונטרסט חד וקשה צילומים ממחנה אושוויץ - שרידי המבנים הריקים ב-1955, והתמונות הקשות והמוכרות לנו משנת שיאו של אתר ההשמדה, 1944.
המשטרה אינה מצליחה לתפוס רוצח ילדות עד שהפושעים מחליטים לצאת למצוד. הסרט נעשה בגרמניה ושיקף את עליית הנאציזם ומשפטי הרחוב של אותה התקופה.
סרט תיעודי מעורר מחשבה שבו אנשי אקדמיה, פעילים חברתיים ופוליטיקאים מנתחים את מדיניות ההפללה של אזרחים אפרו-אמריקאים ואת שגשוג מערכת בתי הכלא בארה"ב.
שלושה אזרחים צרפתיים - אריסטוקרט, פרולטר פריזאי ובנקאי יהודי - נופלים בשבי הגרמני במלחמת העולם הראשונה. על מחנה השבויים מופקד קצין פרוסי. בין השבוי האריסטוקרט למפקד הגרמני (אריך פון שטרוהיים בהופעה נפלאה) מתפתחים יחסי הבנה, בעוד ששאר השבויים מתכננים בריחה מהשבי. הסרט נחשב לאחד הסרטים ההומניסטיים הגדולים בתולדות הקולנוע. לצורך התסריט השתמש רנואר בחוויותיו כשבוי בגרמניה במלה"ע הראשונה ובזיכרונות ידידיו.
פאטי אקין (עם הראש בקיר) ממשיך לרגש בסרט נוסף על פערי התרבויות שבין גרמניה לטורקיה ? מולדתו הישנה. עלי האלמן מכניס לביתו יצאנית ממוצא טורקי כבת זוג. כשהיא מתה באופן בלתי צפוי, נוסע בנו, נג'אט, לטורקיה, על מנת לאתר את בתה, לה הייתה שולחת האם כסף באופן קבוע. אלא שהבת, סטודנטית רדיקלית שנרדפה על ידי המשטרה, עשתה את דרכה לגרמניה ונכנסה לגור במחיצתן של בחורה גרמנית ואמה המאוד שמרנית. הסרט זכה בפרסים רבים, ביניהם בפרס לתסריט הטוב ביותר בפסטיבל קאן.