מריון קריין מרגישה שמגיע לה יותר בחיים. יש לה חבר, סם, אבל הם לא יכולים להתחתן כי לסם, המשלם מזונות לאשתו לשעבר, אין כסף. יום אחד מבקש ממנה הבוס להפקיד 40 אלף דולר. מצוידת בכסף היא מחליטה לברוח אל סם ולהתחיל חיים חדשים. בדרך היא מתעייפת. היא עוצרת במוטל. את המוטל מנהל נורמן, איש צעיר ומוזר עם יחס מעט אובססיבי כלפי אמא שלו. אחרי ארוחת הערב היא עולה לחדרה כדי לעשות מקלחת. מאז שיצא למסכים ב-1960 הפך "פסיכו" לדוגמה ומופת לסרט אימה, שובר קונבנציות ומעלה לחץ דם.

הסרט עוקב על יחסיה של מריאן וג'והן כפרודים, ועוסק ברומנים מחוץ לנישואין, התחייבות, חיזוק הקשר, ובסופו של דבר גירושים. יחסיהם ממשיכים גם לאחר הגירושים, זה נראה כזוג שאינו יכול להתרחק אחד מהשני, כדרך הויכוחים שלהם ברוב הזמן.

סרטו המוערך והמצחיק של סטנלי קובריק על מלחמות גרעיניות. קולונל אמריקאי מופרע מחליט להפציץ את ברית המועצות, בטענה שהקומוניסטים הולכים להרוס את העולם. הנשיא האמריקאי נפגש עם יועציו ועם השגריר הסובייטי, שמאיים שאם ברית המועצות תידחק לפינה ותותקף, היא תגיב בשימוש ב"נשק יום הדין", שיעצור את כל החיים על פני כדור הארץ. שלושת האנשים שיכולים למנוע את האסון (שלושתם משוחקים על ידי פיטר סלרס באחת מהופעותיו המרשימות והמצחיקות ביותר) הם קפטן בריטי מנומס שיש לו גישה לקולונל המשוגע, נשיא ארצות הברית שרוב הזמן מנהל שיח חירשים טלפוני עם נשיא ברית המועצות השיכור, וד"ר סטריינג'לאב, נאצי אקסצנטרי וגאון שקובע ש-"מכשיר כזה לא יוכל לשמש כהרתעה פרקטית, מסיבות שכרגע אמורות להיות ברורות מאליהן". הסרט נחשב לאחד ממאה הסרטים המצחיקים של כל הזמנים. הוא זכה בארבעת האוסקרים החשובים לשנת 1965 (במאי, סרט, שחקן, ותסריט), ובפרסי הוגו ו-BAFTA.

הסרט ממוקם ברומא של שנות החמישים. שם מרסלו (מרצ'לו מסטרויאני) מכסה את הצד הסנסציוני של החדשות; כוכבי קולנוע, חזיונות דתיים, והאצולה הדקדנטית. הסרט מציג שבעה ימים ולילות בחייו של כתב.מרסלו חי עם אמה (איבון פרנה), אישה שאוהבת אותו ומעוניינת בנישואים מסורתיים, אולם היא רכושנית ומפגינה מעט הבנה למסעו הבלתי מפורש אחר ערכים ומשמעות בחיים. הוא נפגש עם אישה אחרת - אנוק אימה) כמאהבתו היפהפייה, התשושה והעשירה; אניטה אקברג ככוכבת קולנוע אמריקאית ששמה סילביה. מרסלו אף נפגש למשך זמן מה עם נערה לא מפונקת ומקסימה העובדת במסעדה שבצד החוף.סטיינר (אלן קאני) שלו משפ

יצירת המופת הניאו-נוארית של רומן פולנסקי, שבה ג'ק ניקולסון מגלם את דמותו של בלש פרטי היוצא לחקור מקרה של בגידה עבור אישה מסתורית, ועולה על משהו הרבה יותר גדול. שחיתות פוליטית בחלונות הגבוהים, תשוקות הרסניות, ואניגמה אחת גדולה באחד הסרטים החשובים של שנות השבעים, שנכתב על ידי התסריטאי רוברט טאון (משימה בלתי אפשרית, שמפו) וזיכה אותו בפרס האוסקר. פולנסקי מחזיר לסרט האפל את ההילה שאבדה לו ומחדיר בו תכנים חדשים ברוח יצירתו הכללית. פיי דאנוויי באחד מתפקידיה המכוננים, יפה מתמיד, מסתורית, מפתה, מאיימת, והבמאי ג'ון יוסטון בתפקיד הקפיטליסט המושחת.

'הכלה' היא מתנקשת לשעבר בארגון של רוצחים שכירים, שאנשיו טבחו באכזריות במשתתפי החתונה והותירו אותה להתבסס בדמה, על אף העובדה שהייתה בשלבי היריון מתקדם. למרבה ההפתעה, היא שורדת את האירוע, וחמש שנים אחרי, היא מתעוררת מתרדמת ממושכת, כשהיא כועסת במיוחד, ויוצאת לנקום בעמיתיה הבוגדניים, כשבראשם עומד ביל. היא עולה במעלה שרשרת הפיקוד של הארגון בדרכה אל ביל עצמו. הפעם, העניינים מסתבכים ונעשים אישיים עוד יותר, כאשר 'הכלה' מגלה שהבת שלה, איתה הייתה בהיריון בשעת ההתנקשות, נמצאת בחיים, למרות שחשבה שמתה בטבח.

During the Napoleonic wars, a Spanish officer and an opposing officer find a book written by the former's grandfather.

Newlyweds receive a build-it-yourself house as a wedding gift—and the house can, supposedly, be built in "one week". A rejected suitor secretly re-numbers packing crates, and the husband struggles to assemble the house according to this new 'arrangement' of its parts.

בקמפוס שלו בניו אינגלנד, פרופסור מסורס (רצ'ארד ברטון) ואשתו מלאת העוינות (אליזבת טיילור, בתפקיד שזיכה אותה באוסקר) הופכים ערב קוקטילים להשתלחות חסרת מעצורים בדבר גילויים מסולפים. עד מהרה אורחיהם של הזוג - פרופסור זוטר (ג'ורג' סגל) ואישתו האפרורית (סנדי דניס) - נשאבים אל תוך מערבולת הזעם והסלידה של השניים.

פושע קטן משתחרר מהכלא לאחר חמש שנות מאסר ומתכנן לשדוד שני מיליון דולר ממסלול מירוצים. הכול מסתבך כשאחד מהשותפים מחליט שיש לו תוכניות משלו. לכאורה, העלילה סתמית וכבר נעשו אינסוף סרטים כאלה; בפועל, משתמש סטנלי קובריק (בסרטו הארוך השלישי) בעלילה שנעה קדימה ואחורה על ציר הזמן, במעברים חדים בין הדמויות כדי להציג יצירה מורכבת ואפלולית ששימשה בהמשך כבסיס לסרטים רבים אחרים, ביניהם "כלבי אשמורת" של טרנטינו. באופן מבריק מגיש לנו קובריק יצירה בעלת מאפיינים פוסט-מודרנים בחבילה פילם-נוארית.

ג'ון וויט הוא ג'ו באק, טקסני צעיר המגיע לניו-יורק ומתכוון לעשות את הונו בסיפוק צרכיהם של נשות פארק אבניו העשירות. דסטין הופמן הוא ראצו ריזו, רמאי מקצועי ואיש חסר הבית החובר אל הצעיר ומבקש לנהל את "עסקיו". למרות שבאק מגלה את כוונותיו של ריזו, הוא מרחם על האיש שבריאותו מתדרדרת ומנסה לעזור לו. יחד מגלים השניים שהג'ונגל הניו-יורקי גדול עליהם וחולמים לברוח אל מקום בו השמש זורחת. סרטו שובר הלב של ג'ון שלזינג'ר זיכה את הבמאי ואת הסרט באוסקר.

מקס פישר הוא תלמיד די בולט בביה"ס ראשמור: הוא מייסד של נבחרת הפולמוסונים, הוא עורך את ספר השנה, הוא יו"ר מועדון השח וכו' וכו'. בעתיד הקרוב הוא מתכוון להירשם ללימודים בהרווארד או אוקספורד. לרוע המזל, מקס הוא גם אחד התלמידים היותר גרועים במוסד היוקרתי ונמצא כל הזמן על סף השעיה מביה"ס. המצב מסתבך עוד יותר כאשר המגלומן הצעיר מתאהב במורה צעירה.

אחד מסרטי הדגל של ז'אן לוק גודאר הוא מחווה כמעט נטולת עלילה ממשית לז'אנרים קולנועיים, ובעיקר לסרט הפשע. היא (אנה קארינה) הרגה בן אדם ונרדפת על ידי פושעים אלג'יראים. הוא (ז'אן פול בלמונדו) עוזר לה לברוח לדרום צרפת. הם מוצאים מקלט על אי בים התיכון, אבל למיאכפת כשהסרט כולו מתעסק בצורתו ולא בהכרח במה שקורה לדמויות שמניעות אותו. אקספרימנט כיאה לגדול הבמאים האקספרימנטאליים.

הנערה מבית החרושת לגפרורים מוכרת הגפרורים מהסיפור העתיק אינה קופאת עוד למוות ברחוב הקר. בגלגולה המודרני, לפי חזונו של קאורסמקי, יש לה עבודה קבועה ומונוטונית, על פס היצור של מפעל לקופסאות גפרורים. הוריה אינם מתגוררים עוד ברחוב, השבח לקידמה, אלא בדירה קטנה ומעופשת בשדרות הפועלים 44 (כך במקור). עכשיו היא משלמת את שכר הדירה שלהם מדי חודש, ועדיין מחפשת לשווא טיפת חום אנושי - אך היא תמיד נשארת אותו פרצוף אנונימי, שקיומו פשוט ואכזרי בתכלית. אקי קאוריסמקי נותן לה שם - אייריס, וכאשר כלים כל הקיצים, מספק לה תשובה פנטסטית, לסוף הדטרמיניסטי שמייעדות לה החברה המודרנית והאגדה העתיקה.

"This piece, with the generic title Film, is a series of short videos built around one protocol: a snippet of news from a newspaper of the day, is rolled up and then placed on a black-inked surface. On making contact with the liquid, the roll opens and of Its own accord frees itself of the gesture that fashioned it. As it comes alive in this way, the sliver of paper reveals Its hitherto unexposed content; this unpredictable kinematics is evidence of the constant impermanence of news. As well as exploring a certain archaeology of cinema, the mechanism references the passage of time: the ink, whether it is poured or printed, is the ink of ongoing human history." –Ismaïl Bahri

קת'רין הפבורן (סיפור פילדלפיה) והנרי פונדה (ענבי זעם) הם זוג ישישים המבלים חופשה בביתם שעל שפת האגם, הרחק מן ההמון הסוער. ביקור חטוף של בתם הבאה לחגוג את יום הולדתו של האב, מכניס ממד חדש לחיים המונוטוניים שלהם. דיאלוגים שנונים, המספקים לשחקנים אפשרות לבטא את יכולותיהם, הקנו את פרס האוסקר - הן לתסריטאי ארנסט תומפסון והן לשתי האגדות ההוליוודיות, הפבורן את פונדה. כולל קומנטרי, דוקו על ההפקה ומחווה דוקומנטרית להפבורן המדהימה.

שחקנית קולנוע מתכוננת לתפקיד משמעותי בקריירה שלה אך מגלה לחרדתה שהסרט מבוסס על הפקה פולנית מקוללת: שתי השחקניות הראשיות נהרגו בנסיבות מסתוריות והסרט מעולם לא יצא לאור... לאחר שהיא מתאהבת בשחקן הראשי היא מבינה שהחיים שלה הולכים ונעשים דומים יותר ויותר לעלילת הסרט.

From an inauspicious beginning performing comedy routines in the back of a burger joint in New York, unorthodox stand-up star Zach Galifianakis has made a splash on the scene with his inimitable brand of humor. In this live show filmed at San Francisco's Purple Onion nightclub, the versatile funnyman serves up a healthy dose of his signature wit.

מיילס (הבמאי וודי אלן בכבודו ובעצמו), בעל חנות למוצרי אוכל בריאות, מוצא עצמו מוקפא ומוחזר לחיים בעתיד, על ידי קבוצה של מורדים המבקשים להפיל את הממשלה הטוטליטארית. בעזרת תחפושת של רובוט מצליח מיילס לברוח לביתה של האמנית לונה , אבל החיים המודרניים בהם סקס הוחלף ב"תאי אורגזמה", בננות הן בגודל מכונית, והממשלה שולטת בכל, מאיימים להכריע את מיילס המסכן. שימו לב לגאוניות הסצנה שבו וודי אלן הולך מכות עם פודינג. עם דיאן קיטון (הרומן שלי עם אנני).

דרמה פסיכולוגית על ההשפעה ההרסנית שיש לאישה על בנותיה הבוגרות, אחרי שהאב עוזב את הבית למען אישה מלאת חיים ופשוטה. מורין סטייפלטון בתפקיד ה"אישה האחרת" הייתה מועמדת לאוסקר על משחקה. סרטו ה"רציני" הראשון של וודי אלן מושפע עמוקות מדרמות פסיכולוגיות דומות של ברגמן. עם זאת מדובר באחד הסרטים הטובים ביותר של אלן.תקציר: סינמטק ת"א