לאחר שנכווה, כמו רבים אחרים לפניו, מהמקארתיזם האמריקני, חזר ז'ול דאסן (טופקאפי) לצרפת, שם ביים את יצירת המופת הזו. לאחר שהשתחרר מהכלא מחליט טוני להצטרף לחבריו על מנת לבצע שוד יהלומים ראוותני. את סצינת השוד, שנמשכת 28 דקות בשקט מוחלט, ללא דיאלוגים או מוזיקה, לא תשכחו לעולם. ללא ספק אחד מסרטי הפשע הטובים שנעשו אי-פעם, שהקנה לדאסן את פרס הבמאי הטוב ביותר בפסטיבל קאן. עם ז'אן סרבה.
ננה, מוכרת בחנות תקליטים, מידרדרת לזנות בגלל אילוצים כלכליים. עיסוקה החדש מביא אותה להרהורים על משמעות חייה, על מהות החופש והאהבה. סרט הטבוע ברוח האקזיסטנציאליזם ובנוי כסדרה של אפיזודות אוטונומיות המתקשרות זו לזו על ידי כותרות. זהו הסרט הראשון של גודאר בו ניכרת השפעת טכניקות ההזרה של התיאטרון הברכטיאני, אותן הלך והעמיק לקראת המחצית השניה של שנות הששים. הסרט מכיל גם הומאז' מרגש לסרטו של קרל תיאודור דרייר "ז'אן ד'ארק" המצביע על הזהות בין גיבורות שני הסרטים, קרבנות החברה בה הן חיות.
מערבולת האהבה של שני גברים ועלמה אחת, בצרפת של תחילת המאה ה-20, באחד הסרטים המכוננים של הגל החדש. משולש אהבה מר-מתוק, כמעט בנאלי, שכולו אולי בגלל הבנאליות, בין ז'יל, ג'ים וקתרין. עם ז'אן מורו המדהימה ואוסקר ורנרבסרט הדגל של פרנסואה טריפו. "לסרט שני נושאים" - אמר טריפו - "האחד ידידות בין שני הגברים והשני החיים הבלתי אפשריים בשלושה. הרעיון העיקרי של הסרט הוא שאין אלטרנטיבה לאהבה זוגית, ככל שתהיה בלתי מספקת".
הבמאי טום טיקוור ("Run לולה Run") מעבד למסך את רב המכר של פאטריק זוסקינד, על ז'אן באפטיסט גרנוויל, יתום בן המאה ה-18, שמפתח חוש ריח מפותח ביותר המוביל אותו לייצור של בשמים. האובססיה שלו למצוא את הניחוח האולטימטיבי מובילה אותו לדרך אפלה מאוד שמסתיימת באלימות. הפקה אפית, בעלת חזון ויזואלי מרשים - הסרט הגרמני היקר ביותר נכון ל-2006.
המקצוען הוא סיפורו של איש השירות החשאי בצרפת, שנשלח לאפריקה, כדי לרצוח את אחד מנשיאיה. מחמת שינוי במדיניות החוץ של צרפת, מוסגר הסוכן לשלטונות האפריקאים, המושיבים אותו במחנה מעצר, מופקר לעינויים כבדים. הגיבור מצליח לברוח מהמחנה, והוא חוזר לפאריז, כאורח ממשלת צרפת. הוא מצליח לעשות זאת, אחרי שהוא משטה באנשי השירותים החשאיים ובמשטרה - חבריו לשעבר, הרודפים אחריו.
השנה היא 1968. המקום: פריז. מתיו, סטודנט אמריקאי צעיר לקולנוע, לכוד בין אמנות ופוליטיקה,מהפכה חברתית ורומן משולש עם אח ואחות. במהלך אחת מהפגנות המחאה כנגד השלטון, פוגש מתיו באיזבל ותיאו התאומים ומתיידד עימם על רקע האובססיה המשותפת להם - הקולנוע. אומרים שזוהי האוטוביוגרפיה שברטולוצי היה רוצה לכתוב לעצמו. מתיו, הדומה להפליא למרלון ברנדו, כוכבו האהוב של ברטולוצי, הוא האלטר-אגו של ברטולוצי עצמו, החוזר בעזרת הקולנוע לשנים הסוערות של חייו, ימי מהפכת הסטודנטים בצרפת, ימי גילוי הקולנוע והאהבה.
אין הרבה אנשים שלא שמעו על המחזמר הותיק של אנדרו לויד וובר, "פאנטום האופרה". מדובר באחד ממחזות הזמר הותיקים ביותר בתולדות ברודווי והווסט-אנד. אחרי 17 שנה על במת התיאטרון המחזמר הופך לסרט קולנוע רב תקציב מאת הבמאי של "עת להרוג", "הלקוח", "תא טלפון" ועוד סרטים שונים ומשונים. העלילה מתרחשת בבניין האופרה הצרפתי. במרתפים מתגוררת ישות מסתורית המתעללת בצוות העובדים והזמרים. הישות המסתורית נקראת "פאנטום האופרה" והיא דורשת מהבמאי שיחליף את הזמרת הראשית בזמרת צעירה שהוא מאוהב בה. הזמרת הצעירה מודה לפאנטום מקרב לב אבל מעדיפה להתאהב בבחור צעיר ויפה מראה. הפאנטום מקנא ורוקם מזימה..
יחידת המשימה הבלתי אפשרית יוצאת לחסל בוגד הפועל בפראג. אבל המשימה משתבשת ומרבית אנשי הקבוצה נהרגים. איתן האנט הניצול נחשד בשיתוף פעולה והוא יוצא לטהר את שמו ולמצוא את הבוגד האמיתי. כפי שבעבר בריאן דה פאלמה הסתמך על סרטי היצ'קוק, הפעם מקור ההשראה העיקרי הוא "מזימות בינלאומיות". קולנוע טהור שכולו עונג אמיתי.
ז'אן (מריה שניידר), יפהפייה פריזאית בחיפושי דירה, פוגשת במקרה בפול, (מרלון ברנדו) גולה אמריקאי המתאבל על אשתו שהתאבדה. השניים נסחפים למערכת יחסים לוהטת, אך לא מגלים אחד לשני את שמותיהם. בין לבין, מנסה פול להתגבר על אובדן אשתו, בעוד שז'אן מתכוננת לחתונתה עם ארוסה הבמאי, המצלם עליה סרט.
בגיל 28 הולך טום בדרכו של אביו ומתעסק בנדל"ן. מאותם אנשי הנדל"ן המנסים להשיג רווחים קלים על גבם של אזרחים פשוטים ומערבים אלימות וכוח בעבודתם. בעקבות מפגש מפתיע עם הסוכן של אמו הפסנתרנית, הוא מתחיל לחשוב שיכול היה להיות פסנתרן מוכשר שתמיד חלם להיות. מבלי להפסיק את עבודתו, הוא מנסה להכין את עצמו לאודישן הגדול, מוצא נחמה במורה סינית לפסנתר, מנהל רומן עם אשתו של חברו הטוב, מתמודד עם אביו המזדקן, וכל העת חולם על הרגע שבו ינגן את הטוקטה של באך. גרסה צרפתית לסרטו של ג'ימס טובאק "אצבעות". זכה בפרס ה-BAFTA (האקדמיה הבריטית לקולנוע) לסרט הזר הטוב של השנה ובשמונה פרסי סזאר, כולל הסרט והבמאי הטוב של השנה.
המשך ישיר ומוצלח ל-"פודינג אירופאי" מ-2002, הוא סרטו של סדריק קלאפיש (כל אחד מחפש את החתול שלו), המתרחש חמש שנים לאחר שבילה חוויאר קיץ אחד של גילויים בברצלונה. עכשיו, בגיל 30, נראה שהוא עדיין רחוק מלהגשים את תקוותיו. בתור סופר הוא תורם לאופרת סבון נחותה ובתור מאהב הוא בעיקר מוותר.
על רקע שיריו של סטיבי וונדר, ממשיך לי להתבונן ביחסי שחורים-לבנים בארה"ב של סוף המאה ה-20. הפעם עולה בפנינו סיפור אהבה בין-גזעי. ארכיטקט שחור מהארלם, נשוי ואב לבת, קושר יחסים רומנטיים עם מזכירתו, רווקה ממוצא איטלקי. "לפעמים, כאשר נפרצים מחסומי גזע, מעמד ומין, מגיעים לאזור 'קדחת הג'ונגל'" (לי).