אישן, ילד שאוהב לחלום בהקיץ , נשלח לפנימייה ופוגש במורה מיוחד לאומנות שמנסה לעזור לילד היצירתי לגלות את זהותו האמיתית.
ליאו ורמי, שני נערים בני 13, היו מאז ומתמיד החברים הכי טובים. שכנים שהפכו לבני-בית זה בביתו של זה, הם רגילים לרוץ יחד בין שדות הפרחים, לאכול ארוחות ערב עם ההורים של רמי, ואחר כך לבלות את הלילה בלספר זה לזה את הסודות הכי כמוסים שלהם ולצחוק. אלא ששנת הלימודים החדשה מביאה עמה שינויים שמעמידים את החברות של השניים במבחן, ולראשונה הם מתרחקים זה מזה. זמן מה לאחר מכן, בניסיון להבין את כל מה שקרה, פונה ליאו אל אמו של רמי כדי לחפש תשובות
האבולוציה של ג'ק, נער בן 11 ממערב ארה"ב ושני אחיו הבכורים. בתחילה העולם נראה לו נפלא, אך החולי והמוות מכים במשפחתו. כמבוגר, ג'ק מתפקד כנפש מעונה בעולם קר ואכזר. רק בעזרת הבנת קסם הבריאה הוא מצליח לסלוח לאביו, להשאיר מאחוריו את העבר לחיות את חייו מתוך השלמה עם גורלו.
הארי סנבורן (ג'ק ניקולסון) הוא פלייבוי מזדקן, שכובש את לבן של נשים צעירות ממנו משך ארבעים שנותיו האחרונות. הפעם הוא מעלה בחכתו את מרלין (אמנדה פיט), הצעירה ממנו בכמה עשורים, שיכלה בקלות גם להיות בתו. במהלך מה שאמור להיות סופשבוע רומנטי בין השניים בבית החוף של אמה של מרלין, הארי חש בכאבים בחזה ורופא נזעק למקום. עד מהרה, מוצא עצמו הארי מרותק למיטה, נתון לטיפולה של אמה של מרלין, אריקה ברי (דיאן קיטון, שזכתה על תפקידה בסרט בפרס 'גלובוס הזהב'). ברי היא גרושה ניו-יורקית בת גילו של הארי, ולמרות שבתחילה היא מפגינה חוסר שביעות רצון מהצורך לטפל בגבר הזה שהגיע לביתה, השניים מוצאים עצמם מתקרבים אחד לשני בהדרגה, עד שהארי מפתח כאבים מסוג אחר בחזה - רומנטיים. אלא שבשל אופיו ה'פרפרי', הארי מהסס ולא מצליח לגבש את עצמו, ולתוך אותה נקודת היסוס נכנס הרופא הצעיר והמקסים של הארי (קיאנו ריבס) שלא מפחד לנסות ולהתקרב לאריקה המבוגרת ממנו, ולתת לה את החום והאהבה לה היא ראויה.
סרט דרמה המספר על בחור שגדל באסטוריה בניו-יורק בשנות ה-80. כשחבריו סיימו את חייהם מתים בעקבות שימוש בסמים או נכלאו בכלא, הוא הגיע למסקנה שנצל ע"י הגורל ע"י מפגש עם אנשים "קדושים" שונים בעת חיו שתפקידם היה להצילו מההשפעות של אותה תקופה.
אב ששוכב עם בתו הזונה; בן המכה את אמו המתמכרת להרואין, ובעצמו הופך קורבן להתעללות מצד חבריו; אלה הדמויות בסרטו השערורייתי ומעורר המחלוקת של טקאשי מייקה (אודישן, עיר הנשמות האבודות), שנעשה במסגרת סדרת סרטיLove Cinema שצולמו כולם במצלמה דיגיטלית. לא לבעלי קיבה רגישה