סרט קצר שמציג את האסון של בעירת בארות נפט בכוויית. הזוועה מוצגת בפני עצמה, בצילום מרהיב, ללא פרשנות ועם מעט מאוד קריינות וראיונות. זהו שיר הלל ליכולותיו של הרצוג ליצור דימויים חזקים, במקרה זה גם אנטי-מלחמתיים במובהק. את הסרט מלווה מוזיקה של ורדי,ואגנר, שוברט מאהלר ואחרים.

סרט דוקומנטרי על שורשי הטרגדיה של מעורבות ארה”ב בווייטנאם.

בערב החתונה של אחותה, שרה, השושבינה והכבשה השחורה במשפחה, ניצלת מתקרית מביכה הודות לניילס, אורח אחר בחתונה. אבל אחרי שרשרת אירועים לא צפויה, העניינים מסתבכים, ושרה מגלה שהיא תקועה עם ניילס בלולאת זמן אינסופית שבה היום חוזר על עצמו כל בוקר. ניילס דווקא לא מוטרד, הוא תקוע בלולאה הזו כבר מספיק זמן כדי לאבד את תחושת הזמן. כעת על השניים להתרגל למצב החדש, כאשר בולט הניגוד בין ניילס, הניהליסט שהשלים מזמן עם המצב, לבין שרה, שרק רוצה שהמחר יגיע.

לעומת שלושת אחיותיו, נד לוקח את החיים באיזי. הן כבר עזבו את הבית, התמסרו לקריירה, משפחה ולהגשמת חלומותיהן. את שלוש השנים האחרונות בילה נד בסוטול עם חברתו בחווה ביודינמית, שם גידל את כלבו. לאחר שהוא מסתבך ומסולק מהחווה הוא מגיע לניו-יורק ופוגש את אחיותיו, ושם נאלץ להתרגל לחיי העיר הגדולה ולמשפחתו.

שורה של שחקנים מצויינים מופיעים בסרטו של ברנרד רוז (קנדימן, אהובתי הנצחית) על סוחר הסמים הוולשי האוורד מרקס. ריס איפנס (המין האנושי) מגלם את דמותו של מי שהחליף ארבעים ושלוש זהויות ושמונים ותשעה מספרי טלפון, תוך שהוא מג'נגל קשרים עם ה-IRA, המאפיה האיטלקית ואפילו שירות הביון הבריטי MI6. דייויד ת'יוליס (עירום, התקרבות) מגלם את איש הקשר של הצבא האירי הרפובליקני, וקלואי סוויני (דוגוויל, פרחים שבורים) מגלמת את אשתו השנייה והמאוד נאמנה של מרקס, ג'ודי.

זוהי חתונתו של בנה של לין אשר נשללה ממנה האפשרות לגדל אותו בעקבות גירושים מכוערים, ובנוסף לזה יש לה עדיין שנאה עזה לאשתו הנוחכית של בעלה לשעבר. לין גידלה בכוחות עצמה שלושה ילדים, השלושה מראים שלל בעיות אישיות קשות, כמו פציעה עצמית ושימוש בסמים. בנוסף אימא של לין לא חוסכת ביקורתה עליה וביחד עם שתי אחיותה הן לועגות על יכולתה של לין לגדל את ילדיה. בתוך הקלחת הזאת רגשות עזים ודחוקים עולים על פני השטח בין הקורבנות למתעללים.

שחקנים ואנשי הפקה של סרטי פעולה שוברי קופות מנסים לצלם סרט המשך בזמן שהם שוהים בבידוד במלון יוקרתי. הם מתגנבים החוצה, שוכבים זה עם זה, ומאבדים את זה לגמרי.