הצלם המקצועי תומס לא ראה דבר. ובכל זאת הוא ראה הכל. הגדלה של תמונות אותן צילם בסתר ובהן נראה זוג אהבים מתגפף בפארק, חושפת בעצם מעשה רצח שארע במקום. או שמא לא? האניגמה נותרת בידי (ובעיני) הצופים. יצרים של אנטוניוני, שזכה בשנת 1966 בפרסי הסרט והבמאי הטובים ביותר מטעם הארגון החדש של מבקרי הקולנוע, הוא מחקר מסוגנן ורב השפעה של אינטריגות פרנואידיות. הוא גם מנציח את לונדון של התקופה, על התלבושות, המסיבות, המוזיקה והאהבה החופשית.

מעין מוקומנטרי שבו הבמאי, כריסטופר בו (Reconstruction), והשחקנים ניקולאס ברו (הקצבים) וטרינה דירהולם (In Your Hands), מגלמים את עצמם. התירוץ הפיקטיבי לסרט: ברו נעלם לאחר שלווה את מצלמתו של בו לצורכי תיעוד חייו עם אשתו. בו מוצא את חומר הגלם ומרכיב ממנו סרט שבו מתועדים הימים האחרונים של מערכת היחסים שכשלה. ניסוי קולנועי ב-DV מחוספס מאת אחד הקולות הבולטים של הקולנוע הדני של השנים האחרונות. זוכה פרס בפסטיבל ונציה.

סרט דוקומנטרי המלווה את יומו של רוצח שכיר בשם ריי שוסמית' שהוא מלא בחוש הומור וכריזמטי כמו שהוא קר וקטלני. סרט חובה לאוהבי ההומור השחור.