המוח המבריק ביותר באוניברסיטה המובילה באמריקה לא שייך לסטודנט... אלא למנקה הרצפות! ויל האנטינג הוא גאון עיקש שנכשל בבי"ס של החיים. אחרי מפגש אחד יותר מדי עם רשויות החוק, סיכויו האחרון של ויל נמצא אצל פרופסור לפסיכולוגיה, אולי האדם היחיד שיכול להבין אותו.

סרט המתאר יממה בחייהם של שלושה חברים שגרים בשכונת עוני המאוכלסת ע"י מהגרים, בעיקר בפאריס. השלושה עורכים עורכים מסע לילי שבמהלכו הם נתפשים ע"י המשטרה, משוחררים, מפסידים את הרכבת האחרונה לשכונה... קאסוביץ יצר סרט סוחף, מצולם בשחור לבן עשיר. זוכה פרס האוסקר הצרפתי לשנת 95'

טים ברטון יצר סרט על מי שכונה "במאי הקולנוע הגרוע בכל הזמנים" - וככל הנראה, בצדק. ג'וני דפ מגלם את ווד, צעיר חסר כל השכלה קולנועית, הבנה "אמנותית" של קולנוע, או כשרון - אך חדור מרץ, רצון ברזל, עור של פיל , ו - מה לעשות - חיבה לבגדי נשים. ווד מצליח ליצור סרטים מאפס - אפס תקציב, אפס צוות טכני, אפס תסריט, אך את מקום כל אלה הוא ממלא בהתלהבות. במקום שחקנים של ממש הוא מגייס כוכבי עבר סוג ב' (כמו אלווירה, מנחת טלוויזיה מפוקפקת), "פריקס" מוזרים (ת'ור, ענק מגושם עם עבר בקרקס, או משהו בדומה), וכמובן - הוא עצמו מגלם מדי פעם תפקידים, כמו למשל, התפקיד הראשי

אין הרבה אנשים שלא שמעו על המחזמר הותיק של אנדרו לויד וובר, "פאנטום האופרה". מדובר באחד ממחזות הזמר הותיקים ביותר בתולדות ברודווי והווסט-אנד. אחרי 17 שנה על במת התיאטרון המחזמר הופך לסרט קולנוע רב תקציב מאת הבמאי של "עת להרוג", "הלקוח", "תא טלפון" ועוד סרטים שונים ומשונים. העלילה מתרחשת בבניין האופרה הצרפתי. במרתפים מתגוררת ישות מסתורית המתעללת בצוות העובדים והזמרים. הישות המסתורית נקראת "פאנטום האופרה" והיא דורשת מהבמאי שיחליף את הזמרת הראשית בזמרת צעירה שהוא מאוהב בה. הזמרת הצעירה מודה לפאנטום מקרב לב אבל מעדיפה להתאהב בבחור צעיר ויפה מראה. הפאנטום מקנא ורוקם מזימה.

דרמה קומית של ברוס ברספורד (רגעים קטנים של חסד). הגברת דייזי (ג'סיקה טנדי, נס ברחוב 8), היא אלמנה יהודיה מאטלנטה אשר אינה יכולה לנהוג יותר. בנה (דן אקרויד, צרות בצרורות), מתעקש על כך שתשכור נהג (מה שבשנות החמישים באמריקה אומר גבר שחור). היא מסרבת בכל תוקף אך בנה בכל זאת שוכר נהג בשם הוק (מורגן פרימו, שבעה חטאים). בתחילה היא מסרבת להיות מוסעת על ידו. אך לאט לאט הוא שובה אותה בקסמיו. עשרים השנים הבאות בחייהם של השניים מפתחות ידידות מופלאה, אשר בין היתר מדגישה את ההבדלים התרבותיים התהומיים ביניהם. ג'סיקה טנדי, שזכתה באוסקר על תפקידה בסרט זה, היתה לזוכת האוסקר המבוגרת ביותר אי פעם (81). הסרט גם זכה באוסקרים על האיפור הטוב ביותר, הסרט הטוב ביותר והתסריט הטוב ביותר. דן אקרויד ומורגן פרימן זכו רק במועמדויות.

סרטו הנוגע ללב של גאס ואן סנט, "איידהו שלי" הוא סיפור על חברות בין מייק (ריבר פיניקס) וסקוט (קיאנו ריבס), זונות ממין זכר החיים ברחובות פורטלנד המחוספסת. סגנון חייו של סקוט הוא דרכו להביך את אביו העשיר והמדכא; מייק הוא נרקולפסי המאוהב בסקוט אך מתעקש שהוא סטרייט. השניים יוצאים לדרך בחיפושם אחר אימו של מייק.

ק.ס. לואיס הוא רווק בגיל העמידה איש אקדמיה בקולג' מגדלנה שבאוניברסיטת אוקספורד, ומחבר סדרת ספרי הילדים "דברי ימי נרניה". הוא פוגש משוררת אמריקאית נשואה בשם ג'וי דוידמן גרשם ואת בנה הקטן דאגלס בביקורם באנגליה. הוא עדיין אינו מודע לנסיבות והבעיות בחיי הנישואים של גרשם. מה שמתחיל בפגישה רשמית של שני אנשים שונים מאוד, מתפתח באיטיות לתחושה של קשר ואהבה. לואיס מגלה שחייו השקטים עם אחיו וורני משתבשים על ידי גרשם גלוית הלב, והתנהגותה חסרת המעצורים מהווה ניגוד גמור לנוקשות של חברת הגברים באוניברסיטה. כל אחד מהם מספק נקודות מבט חדשות על העולם

העלילה השייקספירית הועתקה לורונה-ביץ' בקליפורניה. בני קפיולט הם כנופיית היספנים לבושי שחורים ויריביהם בני מונטגיו הם נערי חוף קליפורניים בחולצות נוסח הוואי. מרקוצ'יו הוא דראג קווין שחור וקרבות הרחוב מעוצבים בסגנון מערבוני ספגטי וסרטי פעולה הונג-קונגיים. נוסחת האם.טי.וי. השייקספירית של הבמאי האוסטרלי באז לרמן ("רק לרקוד") היא אולי העיבוד השייקספירי המקורי ביותר מאז "כס הדמים" של אקירה קורוסאווה. העלילה מתנהלת בקצב תזזיתי, חיתוכים מהירים וקיצביים, עיצוב פופיסטי, קיטשיות מופגנת, כשבהצד הויזואלי המהמם משתלב היטב עם פס הקול הרוקיסטי. אין להתפלא שהשחקן הבריטי בן קינגסלי הגדיר סרט זה כעיבוד השייקספירי המוצלח ביותר לקולנוע.

מרתה נכנסת לשנות הזהב שלה בלי יותר מידי תכניות לעתיד. היא מרגישה שהכל כבר מאחוריה, ומה שלפניה לא מזמין במיוחד. עם המחשבה הזו היא מוכרת את כל תכולת ביתה שבניו יורק ועוברת לסן ספרינגס שבג'ורג'יה – קהילת דיור יוקרתית לגיל השלישי. למרות מזג האויר השמשי, המרחבים הפתוחים, המתקנים המפוארים והשכנים הידידותיים קצת יותר מידי, מרתה לא מוצאת את עצמה במקום החדש, עד שיום אחד היא נתקלת במקרה במדי הנבחרת הישנים שלה מהתיכון, ועולה בראשה רעיון – להקים קבוצת מעודדות.

מנגלהורן הוא גבר מזדקן שעובד לפרנסתו כמנועלן. הוא חי חיי בדידות עם החתול שלו ומנהל שגרת יום אפורה. כשהוא חורג מהשגרה שלו הוא עושה זאת רק למען פלרטוט שבועי עם העובדות בבנק הסמוך. ולמרות כל זאת מנגלהורן הוא הרבה יותר ממה שנראה לעין - לפני כארבעים שנה היה לאחד הנוכלים המבריקים בעולם הפשע. הוא הקריב את אהבת חייו למען הקריירה שלו ומאז חי בייסורים. עכשיו, כשרוב חייו מאחוריו ומעט מאוד מחכה לו בעתיד, הוא מהרהר מחדש בבחירה הגורלית שעשה והאם ניתן לתקן את הנזק שגרמה?