השנה היא 1962, עורך עיתון ואישתו עוברים להתגורר בבניין שמרבית דייריו הם יוצאי שנחאי בהונג קונג. לאותו בניין מגיעים גם מזכירה יפהפייה בחברת ייצוא ובעלה, נציג של חברה יפנית, הנעדר מן הבית לעיתים קרובות, לרגל עסקיו. העורך והמזכירה מתיידדים ומבלים הרבה ביחד. לא עובר זמן רב, והם מגלים שבני הזוג שלהם מנהלים רומן. מכאן מתפתחת מערכת יחסים מורכבת בין השניים. האם יממשו את האהבה המתפתחת ביניהם?

פדריקו פליני מקים לתחייה את עיירת הולדתו רימיני, "זכרונות" מלווה את קורות חיי האדם בכל תקופותיו: סתיו, חורף, אביב וקיץ. לידה, חתונה, ילדים ומוות. זהו סרט על אנשים קטנים ופשוטים המחפשים משמעות גדולה, אותה הם מוצאים אז, בשנות ה-30, בפשיזם האיטלקי הגדול מן החיים. זהו סרט על הטיפשות האנושית אך גם על החוכמה האנושית, על החום שבפנים ועל הקור הנורא שבחוץ. על התקוות שלנו, החלומות שלא יתגשמו, על היצרים וההזיות. והכל באהבה עצומה למין האנושי, שחולשותיו הן המעלה היפה ביותר שלו. הנה לנו הקרקס של החיים, רדיפת הכבוד, שתמיד משעשעת ומגוחכת כאחד, הנפיחות האנושית שפליני קלט כה טוב, המדים, האבזרים שמקשטים את חיינו והופכים אותנו לכאורה למיוחדים, המריבות, ההתפייסויות, השמחות והטרגדיות. החשוב והפשוט, הגדול והקטן. הכל קרקס צבעוני והצגה אחת גדולה ומרהיבה. סרטו של פליני זכה בפרס האוסקר לסרט הזר 1974.

סאטין היא הכוכבת הזוהרת של מועדון הלילה המפורסם ביותר, בתחילת המאה העשרים. היא באה ממעמד נמוך, ומתכוונת להתחתן עם בן אצולה, כדי לבסס את מעמדה. אלא שבגורל רוצה אחרת וסופר צעיר כובש את לבה דרך שירים ומנגינות. כולם רוצים נתח מסאטין והנערה הצעירה חייבת להחליט לאן פניה מועדות.

בכפר קטן ושמרני בצ'כוסלובקיה הכבושה ע"י הגרמנים (במלחמת העולם השנייה), מחליט בחור צעיר, העובד כשוליה בתחנת רכבת, לצאת למסע של שחרור עצמי, בדרך לאיבוד בתוליו. סרטו זוכה פרס האוסקר של גדול במאי צ'כוסלובקיה ג'רי מנזל, ואחת מפסגותיו של הגל החדש הצ'כי בשנות הששים. מבט מלא חמלה ואופטימיות על המצב האנושי, מבוסס על ספרו של בוהמיל הראבל, שכתב גם את "עפרונים על חוט" עליו מבוסס סרט נוסף של מנזל.

הוא היה סופר. הוא חשב שהוא כותב על העתיד אך זה בעצם היה העבר. זהו סיפור, רכבת מיסתורית עוזבת ל-2046 פעם בכמה זמן. לכל אחד שהלך לשם הייתה אותה המטרה - לתפוס מחדש את הזיכרונות האבודים שלהם. זה נאמר ב-2046, שום דבר לא השתנה מעולם. אף אחד לא ידע בביטחון שזוהי האמת, בגלל שכל מי שהלך לשם מעולם לא חזר - מלבד אדם אחד. הוא היה שם. הוא החליט לעזוב. הוא רצה לשנות.

במאית בריטית נתקלת ביומן של סבה מתקופת השלטון הבריטי בהודו, ולמדה על קבוצות המהפכנים שנלחמו למען עצמאותה של התת-יבשת. היא נוסעת להודו על מנת לצלם דוקו-דרמה על לוחמי החרות הללו, ומגייסת לשם כך קבוצה של סטודנטים מקומיים, המנותקים לחלוטין מהמטענים הפוליטיים של ארצם ועסוקים בעיקר בנהנתנות. המפגש עם הדמויות מן העבר מעורר בהם מודעות. ראקש אומפרקש מהרה ביים עם הכוכב הבוליוודי אמיר קאן (לאגאן-היה היה פעם בהודו). אחד הסרטים ההודיים החשובים של הזמן האחרון.

סרטו השני של ג'ורג' לוקאס (מלחמת הכוכבים) הוא שיר הלל לתרבות הנוער של שנות ה-60 , הסרט שנתן את השראתו לסדרת הקאלט Happy Days. הלילה האחרון לפני הקולג' הוא לילה בלתי נשכח של מכוניות מבהיקות, נערות בשמלות פעמון, מזמוזים במושב האחורי והרבה הרבה רוקנ'רול!! לא רק למעריצי פונזי החלקלק. יריית הפתיחה של רון האווארד (במאי "נפלאות התבונה"), הריסון פורד וריצ'ארד דרייפוס. מהדורה מיוחדת הכוללת גם את סרט ההמשך More American Graffiti מ-1979.

ביל קונדון הוא אחד האנשים המוכשרים ביותר בהוליווד. הוא ביים את "קינסי", כתב את התסריט של "שיקגו" וזכה בפרס האוסקר על התסריט של "אלים ומפלצות". עכשיו הוא מגיש את "נערת החלומות" לפי המחזמר המצליח מברודווי. אפי וויט, דינה ג'ונס ולורל רובינסון הן שלוש חברות משיקגו. הן שרות ביחד וקוראות לעצמו "דרים מייט".הן נודדות לניו-יורק כדי להשתתף בתחרות כישרונות. הן מפסידות בתחרות אבל מוצאות לעצמן אמרגן שמסדר להן עבודה כזמרות ליווי. ייקח מעט זמן עד שהן יעמדו בקדמת הבמה ויהפכו לכוכבות בפני עצמן, אך עם הזוהר יגיעו גם התככים והצרות.

בילי היא נערה שזה עתה מלאו לה 16, כשהיא מגלה לפתע שחייה עומדים להשתנות מן הקצה: אמה עומדת לעבור תהליך שינוי מין ולהפוך לגבר ששמו ג'יימס. בילי עוברת לגור עם טום, אביה, בזמן תהליך שינוי המין של אמה. כדי בכל זאת לא לנתק את הקשר עם ג'יימס, ובכדי ששניהם יוכלו להתרגל לשינוי הפיזי והנפשי, הם מחליטים להיפגש כל יום שלישי ובמשך שנה עד שתהליך השינוי יגיע לסיומו. באותו הזמן בילי מתיידדת עם נער ונערה תלמידי תאטרון, שיחד הם יוצרים סרט דוקומנטרי החושף את ניסיונותיהם המיניים. זוכה פרס הבימוי בפסטיבל סאנדנס 2014.