אי הפרחים הוא סרט-קצר ברזילאי, משנת 1989, של הבמאי חורחה פורטדו. הסרט מתחקה אחר דרכה של עגבניה, משדה גידולה עד למזבלה, בסיוע קריינות ושלל תמונות ביזאריות.
דו-שיח מופלא אודות קיומה של העניות, למה היא קיימת, כאשר יש כל-כך הרבה עושר בעולם.לא רק במצבה של ארה"ב, אלא במצבה של הכלכלה הגלובלית כולה.הסרט שכולם חיייבים לצפות על מנת להבין אודות קיומה.
הסרט מספק ניתוח מקיף של המשבר הפיננסי העולמי של 2008, אשר במחיר מעל 20 טריליון דולר, גרם למיליוני אנשים לאבד את מקום עבודתם ואת בתיהם המיתון החמור ביותר מאז השפל הגדול, וכמעט הביא קריסה כלכלית גלובאלית. באמצעות מחקר ממצה ראיונות מקיפים עם אנשים מבפנים אנשים המשפיעים על הכלכלה ואנשי כלכלה, פוליטיקאים, עיתונאים, ואנשי אקדמיה, הסרט עוקב אחר עלייתה של תעשייה סוררת אשר השחיתה את פוליטיקה, אקדמיה. גרמה לכך שהותקנו תקנות וחוקים . הסרט צולם ונעשה בסין ,ארה"ב, איסלנד, אנגליה, צרפת וסינגפור.
מייקל מור שב לעסוק בנושא שהפך למזוהה ביותר עם הבמאי הלוחמני - המאבק בשליטה האגרסיבית של הקואופרטיבים על חייהם של האזרחים האמריקאים. הפעם 'החשוד' הוא מסוכן ודורסני יותר מ-"ג'נרל מוטורס", ו'זירת הפשע' רחבה יותר מזו של עיירת הולדתו של מור, פלינט שבמישיגן. ממרחבי אמריקה התיכונה עד למסדרונות השלטון שבוושינגטון וגורדי השחקים שבמנהטן - מייקל מור יוצא נגד הפרשנות המעוותת שהעניקה אמריקה לרעיון הקפיטליזם והעוול שהיא גרמה כתוצאה מכך למיליוני אזרחים תמימים.