סרטו הראשון והאוטוביוגרפי של הבמאי פרנסואה טריפו סימן את תחילתו של הגל החדש הצרפתי וזיכה אותו בפרס הבמאי בפסטיבל קאן בשנת 1959. בצילומים עדינים ופואטים מגולל הסרט את ילדותו והתבגרותו הקשה של הילד טריפו במשפחתו המפורקת, בשכונת העוני בה התגורר. סצינת הסיום של הסרט היא אחת הרגישות והנוגעות ללב בתולדות הקולנוע. הילד טריפו משוחק על ידי השחקן ז'אן פייר לאוד בצעירותו.
סיפור חזק וכואב על שני גברים צעירים, פועל חווה מוואיומינג ובוקר רודאו, הנפגשים בקיץ של שנת 1963 ברעיית-צאן על האדמה הקשה והגבוהה של וואיומינג בת-זמנם, ויוצרים קשר לא שמרני, אך עם זאת אחד הנמשך לכל אורך החיים -- ע"י תהפוכות ותפניות בעלילה הקשר נהיה מלהיב, מר ומלא עימותים.
אימרה יוונית גורסת כי רק נשים שעיניהן נשטפו בדמעות, ראייתן צלולה. אצל מנואלה זה לא בדיוק עובד. בלילה שבו התבשרה על מות בנה בכתה עד שיבשו עיניה, אבל חייה מעולם לא נראו כל כך אפלים וקודרים. באותו לילה נוראי בביה"ח קראה את המשפט האחרון שכתב בנה ביומנו ובו מובעים געגועים לדמות אב. וכך, לזכר פרי בטנה, היא עוזבת את מדריד ויוצאת לברצלונה בחיפוש אחר הגבר שאותו עזבה לפני כמעט 18 שנה וכרסה בין שיניה. היא רוצה לספר לו על התיסכול שטרד את בנם המנוח לפני שנהרג, על כך שקראה לו אסטבן על שמו - ז"א עד שהחליף האב את שמו ללולה...
בילי אליוט הוא נער בן 11 שהולך לחוג לאיגרוף, כמו מרבית בני גילו המתגוררים בעיירת כורים בריטית קטנה ונחשלת. אלא שבילי מסרב להתכונן לגורלו הבלתי נמנע שמאצ'ו מחספס ,ונדלק דווקא על החוג שמתקיים סמוך לזירת האגרוף - כיתת בלט, על טהרת הבנות, כמובן. הוא נוטש את כפפות האיגרוף ומתגנב לכיתתה של גברת ווילקינסון. זו קולטת את הפוטנציאל הטומון בו ומהר מאוד מתחיל בילי לתרגל, בהחבא, שלל תנועות מחול, מפלייה עד שפגט. כשאביו ואחיו מגלים זאת, הם עושים כל שביכולתם כדי למנוע ממנו להמשיך בתחביבו האהוב, אבל בילי לא מוותר.
בשנות השישים המוקדמות, שני בנים - אגנסיו ואנריקו - מגלים את האהבה, סרטים ופחד בבית ספר דתי. אבא מנולו, מנהל בית הספר והמורה לדקדוק, כולם עדים ולוקחים חלק בגילויים האלה. שלושת הדמויות באות אחת כנגד השניה פעמיים, בשנות ה70 המאוחרות. הפגישות האלה נועדו כדי לשנות את החיים והמוות שלהם.
הסרט מגולל את סיפורה של פרנסיס האוזמן (ג'ניפר גריי) המכונה "בייבי" במהלך חופשה משפחתית בקיץ 1963. המשפחה מגיעה לאתר הנופש "קלרמן". במהלך החופשה מתאהבת בייבי בג'וני (פטריק סווייזי), רקדן ומורה לריקוד באתר. הרומן ביניהם מוביל את בייבי להיכרות עם אנשים שונים ועם עצמה במובן מסוים. אביה של בייבי לא מקבל בעין יפה את ההתפתחויות, אך לבסוף מקבל את אהבתה ואת ג'וני בסצנת סיום בלתי נשכחת. הסרט הפך לסרט פולחן, והזניק את פטריק סווייזי למעמד של כוכב-על. מעבר לעלילה, הריקודים והמוזיקה תופסים חלק מהותי בסרט.
העלילה מספרת על אייל (ליאור אשכנזי), סוכן מוסד ודור שני לניצולי שואה, נשלח לתפוס ולכלוא פושע נאצי גרמני בשם אלפרד הימלמן עליו קיימות עדויות שהוא עדיין חי. כדי למצוא את הפושע הנאצי אייל מתקרב לנכדיו, פיה (קרולינה פיטרס), השוהה בישראל כמתנדבת בקיבוץ ואחיה אקסל הימלמן (קנוט ברגר), המגיע לארץ לבקר את אחותו. במהלך פעילותו של אייל, המתבצעת ברחבי ישראל וברלין, הוא מתקרב אל שני האחים, מפגש היוצר שאלות ותשובות, חיפוש אחר משמעויות וגילוי תרבויות ואישויות. הסרט דן ביחסים המסובכים בין ישראלים לגרמנים ודן בטראומת השואה, בתולדות ישראל ואף בסכסוך היהודי-פלסטיני, בהומוסקסואליות ובמורכבות המוסרית הקיימת בשרות המוסד, ביחידת חיסולים של השירותים החשאיים. כמו כן, מציג הסרט מהפך שחל באישיותו של אייל ואת המעבר מחייו הראשונים כמחסל קר של המוסד בעל רגשות מודחקים, אל חייו החדשים כאדם "שאינו מסוגל להרוג יותר".