בגרמניה המערבית שלאחר מלחמת העולם השנייה, הנס נכלא שוב ושוב בגין היותו הומוסקסואל. החופש שלו נרמס באופן שיטתי עקב פסקה 175 בספר החוקים הגרמני, הקובעת ענישה של עד עשר שנות מאסר על קיום יחסים חד־מיניים. את מערכת היחסים היציבה היחידה בחייו הוא מנהל עם עמיתו לתא המאסר, ויקטור, רוצח מורשע. מה שמתחיל כקשר עוין מתפתח לכדי משהו שניתן לכנותו אהבה.
אליס הוא גבר צעיר, שחור והומו, שמחליט – עם מעט מאוד אופציות אחרות לעתיד – להתגייס לחיל הנחתים האמריקאי. דווקא שם, במערכת מלאה בדעות קדומות ואתגרים פיזיים ונפשיים, שנדמה שבנויה להיות נגד כל מה ומי שהוא – הוא ימצא את התמיכה ותחושת השייכות שחיפש כל חייו
ברוקלין של שנות ה-1980. דיויד בן ה-17 הוא בן למשפחה של מהגרים יהודים מברית-המועצות, העובר מסע של גילוי עצמי, מתוודע למיניות שלו ומנסה לתמרן בין סביבתו הדתית לבין המחוזות המסעירים של האיסט וילג' בניו-יורק - וכל זה על רקע מגפת האיידס, שהגיעה לשיאה באותם ימים.