אימרה יוונית גורסת כי רק נשים שעיניהן נשטפו בדמעות, ראייתן צלולה. אצל מנואלה זה לא בדיוק עובד. בלילה שבו התבשרה על מות בנה בכתה עד שיבשו עיניה, אבל חייה מעולם לא נראו כל כך אפלים וקודרים. באותו לילה נוראי בביה"ח קראה את המשפט האחרון שכתב בנה ביומנו ובו מובעים געגועים לדמות אב. וכך, לזכר פרי בטנה, היא עוזבת את מדריד ויוצאת לברצלונה בחיפוש אחר הגבר שאותו עזבה לפני כמעט 18 שנה וכרסה בין שיניה. היא רוצה לספר לו על התיסכול שטרד את בנם המנוח לפני שנהרג, על כך שקראה לו אסטבן על שמו - ז"א עד שהחליף האב את שמו ללולה...
חברותיהן של חוליו וטנוץ', בני 17, נוסעות לחופשת קיץ ומשאירות אותם עם מלוא תאוותם בידם. באירוע משפחתי פוגש צמד הצעירים את לואיסה, יפהפייה מושכת ומבוגרת מהם, והם משכנעים אותה להצטרף אליהם לטיול חושני אל חוף ים מרוחק ואקזוטי. מה שעשוי היה להיות קומדיית נעורים קלת דעת נהפך לדרמה מלנכולית, ארוטית וכנה על אובדן התמימות.
עקרת בית מקונטיקט, ארה"ב, מוצאת עצמה מתמודדת עם ניאופו של בעלה לאחר שהיא מגלה ששכב עם גבר. בנוסף, עליה להתמודד, כמו אמריקאים רבים בשלהי שנות ה-50 של המאה ה-20, עם הלחץ והשינויים הקיצוניים שתנועת זכויות האזרח הובילה. כמנגנון התמודדות, היא מפתחת ידידות עם הגנן שלה, אפריקאי-אמריקאי המלא בחוכמה אצורה.