סיפורו של האיש שכונה "אויב הציבור מספר 1" בצרפת של שנות השבעים. במשך קרוב לשני עשורים, ז'אק מזרין היה בלתי ניתן לעצירה. הוא שדד בנקים, פרץ לבתים חטף אנשים וברח בכל הזדמנות שהייתה לו מבתי הכלא. עד שיום אחד לקראת סוף 1979 הוא נורה למוות באמצע רחוב ראשי בפריז. הסרט מספר את סיפורו, האוטוביוגרפי של מזרין, שלימים הפך לגנגסטר הנודע ביותר בצרפת, סרט זה הוא המשכו של הסרט "מזרין: אינסטינקט המוות" שמה של האוטוביוגרפיה שנכתבה על העבריין הנודע בשנת 1977.
שורה של כוכבים חברה כדי להפוך את המשחק לתעלומה של ממש. שישה אנשים מוזמנים לארוחת ערב ועוד משהו, מסגנון אגתה כריסטי. כאשר הם מגיעים מקבל אותם המשרת, והמארח מציג אותם אלה בפני אלה. לאחר שהוא מצייד כל אחד מהם בכלי נשק פרוביזוריים יותר ופחות, הוא מכבה את האור. כאשר האור נדלק, מתברר שהמארח נרצח. מי רצח אותו?מבוסס על משחק הקופסא.
ז'-ק'-ו'-ד' הם ראשי התיבות של שמו של ז'אן קלוד ואן דאם. זהו גם שמו של סרט חדש בכיכובו, ולשם שינוי, זה לא סרט של ואן דאם. לא בדיוק. השרירן הבלגי מגלם את עצמו בקומדיה מוקומנטרית, בה הוא חוזר לארץ הולדתו לאחר עוד סרט כושל שכיכב בו, ומגלה שבתו כבר לא אוהבת אותו, אשתו מתגרשת ממנו, ולא נותר לו יורו על העכוז. מכאן מתחילה קומדיה של טעויות.
המועמד השלומיאלי לנשיאות דיקי פילגאר (כריס קופר) הוא נצר של מושל קולורדו הנכבד, ג'אד פילגאר. פילגאר מגלה גופה בזמן צילום פרסומת סביבתית, הסוכן שלו שוכר את דני אובריאן (דני יוסטון) עיתונאי לשעבר שהפך לבלש פרטי והוא מטיל עליו לבדוק האם יש קשר בין הגופה לאויבים של משפחת פילגאר. החקירה מושכת את דני עמוק עמוק לגלות מסכת שקרים, רמאויות, שחיתות ועובדים זרים.
שלושה אסירים עומדים להשתחרר בערבות-דייל (גאי פירס), מל (דיימיאן ריצ'רדסון) ושיין (ג'ואל אדגרטון). האסירים שהם גם עברו חיים קשים והקשר המיוחד ביניהם הפך אותם לאשפי המקצוע-שוד מזויין. זהו מקצוע והם עוסקים בו משום שהם טובים בו. הכלל היחיד שלהם הוא שאף אחד לא נפגע במהלך העבודה.