לאחר שנכווה, כמו רבים אחרים לפניו, מהמקארתיזם האמריקני, חזר ז'ול דאסן (טופקאפי) לצרפת, שם ביים את יצירת המופת הזו. לאחר שהשתחרר מהכלא מחליט טוני להצטרף לחבריו על מנת לבצע שוד יהלומים ראוותני. את סצינת השוד, שנמשכת 28 דקות בשקט מוחלט, ללא דיאלוגים או מוזיקה, לא תשכחו לעולם. ללא ספק אחד מסרטי הפשע הטובים שנעשו אי-פעם, שהקנה לדאסן את פרס הבמאי הטוב ביותר בפסטיבל קאן. עם ז'אן סרבה.
מישל, ציירת צעירה ובורגנית, יורדת מגדולתה והופכת לנערת שוליים משוטטת וענייה, בעקבות משבר אהבה שהפך את חייה. היא מאמצת את הגשר העתיק ביותר על נהר הסיינה בפריז, ה"גשר החדש", לביתה החדש ושם היא פוגשת באלכס, אמן מוכשר ומטורף המתפרנס ממעשי אקרובטיקה ומתגורר כבר שנים תחת הגשר עם הנס הזקן. הגשר מתברר, מסמל את היציבות היחידה בעולם של תהפוכות רגשיות, אהבות מפוקחות וגילויים מרעישים על האפשרויות שעדיין לא חלפו, בסופו של דבר, מהעולם. רגיש ואופטימי.
אחד מסרטי הדגל של ז'אן לוק גודאר הוא מחווה כמעט נטולת עלילה ממשית לז'אנרים קולנועיים, ובעיקר לסרט הפשע. היא (אנה קארינה) הרגה בן אדם ונרדפת על ידי פושעים אלג'יראים. הוא (ז'אן פול בלמונדו) עוזר לה לברוח לדרום צרפת. הם מוצאים מקלט על אי בים התיכון, אבל למיאכפת כשהסרט כולו מתעסק בצורתו ולא בהכרח במה שקורה לדמויות שמניעות אותו. אקספרימנט כיאה לגדול הבמאים האקספרימנטאליים.
הבמאי והשחקנית של הלהיט הצרפתי "אמלי" חוזרים לשתף פעולה בדרמה רומנטית קורעת לב, על רקע מלחמת העולם הראשונה. חמישה חיילים פצועים מושארים בשטח האויב לאחר שניסו להתמרד כנגד מפקדם. אחד מהחיילים הוא ארוסה האהוב של מתילד. הנערה הכפרית מחליטה לצאת למסע שבו היא תעלה על עקבותיו של ארוסה היקר ובמהלכו תחשוף מתילד את השחיתות והאבסורד שבמלחמה. ז'אן פייר ז'אנה כבר כבש את לבבות הצופים בסרט "אמלי" ושוחרי סרטי הפעולה זוכרים לו לטובה את "הנוסע השמיני 4" לכן צפוי לנו שילוב מסעיר של רומנטיקה, צילומים וירטואוזיים והמון אפקטים.
מרכוס הוא חברה הנוכחי של אלכס. פייר הוא בעלה לשעבר של אלכס, וחבר של השניים. השלושה הולכים למסיבה. אלכס ומרכוס רבים, והיא עוזבת את המקום לבדה. בדרכה חזרה, היא נתקלת בלה טניה, סרסור, שאונס אותה. מרכוס ופייר, המחפשים את אלכס ומגלים אותה פצועה, מחליטים לקחת את החוק לידיים ויוצאים לחפש את לה טניה, כדי לנקום. מותחן פעולה מסעיר ואלים.
אין הרבה אנשים שלא שמעו על המחזמר הותיק של אנדרו לויד וובר, "פאנטום האופרה". מדובר באחד ממחזות הזמר הותיקים ביותר בתולדות ברודווי והווסט-אנד. אחרי 17 שנה על במת התיאטרון המחזמר הופך לסרט קולנוע רב תקציב מאת הבמאי של "עת להרוג", "הלקוח", "תא טלפון" ועוד סרטים שונים ומשונים. העלילה מתרחשת בבניין האופרה הצרפתי. במרתפים מתגוררת ישות מסתורית המתעללת בצוות העובדים והזמרים. הישות המסתורית נקראת "פאנטום האופרה" והיא דורשת מהבמאי שיחליף את הזמרת הראשית בזמרת צעירה שהוא מאוהב בה. הזמרת הצעירה מודה לפאנטום מקרב לב אבל מעדיפה להתאהב בבחור צעיר ויפה מראה. הפאנטום מקנא ורוקם מזימה..
"אמריקאי בפריס" הוא הזוכה הגדול של האוסקרים לשנת 1951 - בעיקר בשל סצינת הסיום הקלאסית: 17 דקות של ריקוד קולנועי שמשלב בין צבעים, תנועה, מוסיקה וזמרה באופן שספק אם נוצר כמוהו. לכאורה, הסצינה הזו חריגה מאד, בודאי לצופה עכשווי, אבל השוו אותה למשל, לסצינות הקרב מ"מטריקס" (הראשון) ותקבלו את אותה אנרגיה ותעוזה שבשבילן שווה ללכת לקולנוע. העלילה כאן לא מאד חשובה, היא עוסקת בחייל אמריקאי משוחרר שהשתקע בפריס במטרה להפוך לצייר. על רקע זה הוא פוגש בחורה עם כסף שמוכנה לעזור לו אבל הוא בוחר להתאהב דווקא בצרפתייה חמודה (לזלי קארון בהופעתה הראשונה בקולנוע) של
בית היוצר המופרע של סאות' פארק (מאט סטון וטריי פרקר) שולח את צוות אמריקה להשליט סדר בעולם, ומתמקד בדיקטטור צמא הדם קים ג'ונג איל. בדרך מחריב הצוות כמה מונומנטים אירופים ומדבריות רחבות ידיים, משחזר את עולמן הרוחני של דמויות "כנפי הרעם", מביא סצנת פורנו בין בובות תלויות על חוט, ונותן בראש לחבורת מתחסדים הוליוודיים שלא תמיד שמה לב לצד מי היא עומדת. טים רובינס, שון פן, מייקל מור, מאט דיימון ואחרים, כמו גם האנס בליקס מהאו"ם, עלולים לנוע בחוסר נוחות בכסאותיהם.
בבית דירות ענק מהמאה ה-18 נפגשים ארבעה בני אדם - וגורלות - שונים. בעליית הגג חסרת החימום גרה קמיל (אודרי טוטו), אמנית אנורקטית המתפרנסת מניקיון משרדים. בדירה המרווחת בבניין גר פילברט (לורן סטוקר), ג'נטלמן אריסטוקרטי. הוא מכניס לדירה כשותף גם את חברו השף פרנק (גיום קנה), שחייב לבקר את סבתו פולט (פרנסואז ברטן) כל יום שני. ארבעת לומדים להכיר זה את זה, לחיות ביחד זה עם זה, ולבסוף - לאהוב זה את זה.
עיבודו של מייקל אנדרסון (המרוץ לחיים) לספרו של ז'ול ורן. הסרט בכיכובו של דייויד ניבן (תותחי נאברון, הפנתר הורוד) זכה בכל פרסי האוסקר החשובים (הסרט הטוב ביותר, עריכה, צילום, מוזיקה). עוד משתתפים: ג'ון גילגוד, טרוור האוורד, פרננדל, שארל בואייה, מרלן דיטריך, שירלי מק'ליין ופרנק סינטרה. הדיסק מכיל בונוסים שיכולים להעסיק במשך חודש, כולל את סרטו של ז'ורז' מלייס "המסע אל הירח".
פייר מחכה להשתלת לב היכולה להציל את חייו. אחותו, אליס, עוברת לדירתו עם שלושת ילדיה במטרה לטפל בו. יחסה החם משנה את תפיסת חייו וכעת המציאות מתגלה באור שונה. בעודו יושב במרפסת ומתבונן להנאתו הוא מגלה חיים עירוניים שוקקי אמוציות וערבוביית מפגשים סוערים.
אריק רוהמר ממשיך בדרכו המיוחדת לחקור את דרכי המוסר וההתנהגות של האדם. אם רוב סרטיו מתרחשים בהווה ומאורגנים בדרך כלל במחזורים, הרי בין מחזור למחזור הוא נוטל לעצמו פסק זמן ועושה סרט היסטורי, שבסופו של דבר כוונותיו לא פחות אקטואליות מן הסרטים האחרים שלו. כך עשה בסרטים היסטוריים קודמים, כמו "לאנסלוט" ו"המרקיזה ד"או", וכך הוא עושה בסרט הנוכחי, שבא אחרי רביעיית "סיפורי ארבע העונות". הסרט מבוסס על זכרונותיה של גרייס אליוט, אשה סקוטית בת משפחת אצילים שנתקעה בפריז בימי המהפכה הצרפתית, אחרי שהיתה אהובתו של הדוכס מאורליאן, דודנו של המלך לואי ה-16 והיחיד ממשפחת הבורבונים שהיה תומך נלהב של רעיונות המהפכה ואף ישב בבית הנבחרים שלה. למרות שמציעים לה שוב ושוב דרכי מילוט, גרייס מאמינה ששום דבר לא יכול לקרות לה כי היא נמנעה תמיד מנקיטת עמדה פוליטית. אבל המציאות מוכיחה אחרת, כאשר צבת הקנאים של המהפכה הולכת וסוגרת עליה מכל הכיוונים