סיפורו של אוסקר שינדלר, איש עסקים שניצל את קשריו למפלגה הנאצית להציל מאות יהודים ממוות במחנות.
רוברטו בניני מצליח לספר באמצעות קומדיה מטורפת בעלת אלמנטים של פנטזיה את סיפור השמדת יהודי איטליה, מבלי ליפול ולו פעם אחת למלכודת של טעם רע. זהו סרט הומניסטי שבמרכזו אהבת אדם בכלל ואהבת אב לבן בפרט. בחלקו הראשון, הסלפסטיקי, מתואר סיפור אהבתם של מלצר יהודי שלומיאל ומורה נוצריה, המאורסת לפשיסט, בטוסקנה של שלהי מלחמת העולם השנייה. בחלקו השני של הסרט, הטעון והמורכב, נשלחים האב והבן למחנה ריכוז, ואליהם מתעקשת להצטרף גם האם. האב, שמחליט להגן על בנו הקטן מזוועות הנאצים, מעמיד פנים כאילו שהותם במחנה אינה אלא משחק נושא פרסים.
ב-23 בספטמבר 1939 ניגן ולאדיסלב שפילמן, פסנתרן יהודי צעיר, את הנוקטארנו בדו דיאז מינור של שופן, בשידור חי ברדיו בעוד הפגזים הגרמנים מתפוצצים בחוץ. הייתה זו היצירה האחרונה ששודרה בשידור חי מוורשה. באותו יום הרסה פצצה גרמנית את תחנת הכוח, והרדיו הפולני השתתק. הפסנתרן הצעיר והמחונן שרד בגטו וורשה כשהוא מנגן לפרנסת משפחתו, הוא היחיד מבני המשפחה שמצליח לחמוק ממחנות המוות. עכשיו עליו לחיות בסתר בלב הגטו. כך הוא חולק את הסבל, ההשפלה, והמאבק.
במלחמת העולם השנייה, תחת משטר וישי - קזבלנקה היא מרכז של פליטים העושים דרכם לליסבון שבפורטוגל. כולם מגיעים בסופו של דבר לבית קפה המנוהל ע"י ציניקן אמריקאי. מתחת למעטה החיצוני של בעל הקפה מסתתר רומנטיקן ללא תקנה, תכונה המתחזקת כאשר לתמונה נכנסת אהובתו לשעבר.
הסרט נפתח בגרמניה של שנת 1942. מלחמת העולם השניה בעיצומה, המוראל הנאצי בשלב זה גבוה, וסגן וורנר (הרברט גרונמייר), כתב צבאי צעיר, נשלח לסקר את הגיחה המבצעית הקרובה של אחד מצוותי הצוללות הנועזים באוקיינוס האטלנטי. לאחר שהוא מתוודע, על כמה כוסות בירה, לחבורת הטיפוסים החביבים ומפקדם הכריזמטי היינריך לימן (יורגן פורכנאו), עולה וורנר על סיפונה של אותה צוללת, משוכנע כי הוא עומד לתעד מסע זריז של עוד ניצחון מפואר עבור הרייך. לוורנר, כפי שברור לצופים מהכתובית הפותחת את הסרט, אין מושג לאיזה ברוך הוא נכנס. זה מתחיל עם המתנה ארוכה, משועממת, מורטת-עצבים, שמשהו יקרה. ואז דברים אכן מתחילים לקרות: מזג אוויר סוער, ספינות אויב, ומעל הכל - הנטייה של הצוללת, פאר הטכנולוגיה, להתקלקל, לדלוף, ולאיים לקחת את וורנר ואת יתר הצוות ישר למצולות האוקיינוס. צוות הצוללת, מבין וורנר מאוחר מדי, לא יצא לאוקיינוס כדי לנצח. הכי הרבה שהם מקווים לו זה לשרוד
אפריל 1945, היטלר ומזכירתו הראשית טראודל ג'אנג' מוצאים את עצמם בבונקר. מנותק מהצבא שלו ומאנשי האס אס, הנוטשים אותו בזה אחר זה, מסרב היטלר להכיר בהפסד הבלתי נמנע ולהודות שעולמו מתמוטט עליו, הלך רוחו נע מהפסד בלחימה או בריחה, משמירת אמונים למטרה - לשמירה על חייו, עד אשר הוא מקבל את ההחלטה הגורלית לשים את הקץ לחייו.
סרטו רחב היריעה של הבמאי האיטלקי ברנרדו ברטולוצ'י (חולמים) אשר זכה בתשעה פרסי אוסקר בשנת 1988, ביניהם הסרט הטוב ביותר והבמאי הטוב ביותר. הסרט מביא את סיפורו של קיסר סין האחרון פו-יי, שעלה לגדולה בתפקיד המלוכה בגיל שלוש ופינה את הכיסא בגיל שש. הסרט ממשיך ועוקב אחר גורלו ההפכפך של הילד שהובטח לו גן של שושנים, עד מותו כגנן בשנת 1967, עקב המהפכה התרבותית בסין. הסרט כולל צילומים נדירים מן העיר האסורה. עם סקמוטו ריוצ'י (עיני נחש), ג'ון לונה (ניצוד), ג'ואן צ'ן (פיתויו של נזיר), פיטר אוטול (סופרגירל). הסרט זכה לפרסים רבים ברחבי העולם ביניהם פרס גלובוס הזהב ופרס BAFTA היוקרתי.
היום הארוך ביותר הוא שמו של סרט המבוסס על ספר בעל אותו שם מאת קורנליוס רייאן, המספר את סיפורו של ה-6 ביוני 1944 - יום הפלישה לנורמנדי, ואת ההכנות אליו מנקודת ראותם של בעלות הברית ושל הנאצים כאחד, מרמת האסטרטגיה הגבוהה ועד לנקודת ראותו של החייל הפשוט.
מותחן המבוסס על מאורעות אמיתיים. על שפת הכנרת בשנת 1956 אנו פוגשים ברחל, עולה הולנדית, שפוגשת את רוני, חברה ישנה. הסרט נע אחורה ומציג את חייה הקודמים של רחל, החל מספטמבר 44. כשמקום המסתור שלה, הזמרת היהודיה רייצ'ל שטיין, נהרס, היא ומשפחתה מצטרפים לקבוצת פליטים שמחליטה לחצות את הנהר לדרום הולנד המשוחררת. אלא שמעבר לנהר ממתינה להם כיתת יורים של הצבא הנאצי. ריי'צל היא הניצולה היחידה. נחושה לגלות מי בגד בה ובמשפחתה, מצטרפת רייצ'ל למחתרת. שם היא מנצלת את יופיה ואת נשיותה כדי לרגל: היא מחליפה את שמה לאליס דה- פריז ומתיידדת עם קצין נאצי בשם מונצה, שמציע לה לעבוד עבור הצבא הגרמני. רייצ'ל מקבלת את המשרה ומתחילה להעביר ידיעות ריגול לחבריה במחתרת. אבל הדברים הולכים ומסתבכים: הקשר עם מונצה הופך מורכב ורגשי, פעולת מחתרת חשובה ביותר נכשלת, ורייצ'ל מוצאת את עצמה כמי שנחשדת בבגידה. יחד עם מונצה, שסירב פקודה, היא מסתתרת וממתינה לסוף המלחמה. והיא עדיין לא יודעת מי האשם במות משפחתה. במאי: פול ורהובן ("אינסטינקט בסיסי", "גברים בחלל").
זהו מבט לתוך המצב המציאות של התוהו ובוהו הצבאי והמוסרי בפסיפיק במהלך מלחמת העולם השניה. שלל כוכבים אמריקאים מהשורה הראשונה התייצבו לסרטו הראשון מזה עשרים שנה של טרנס מאליק והתוצאה סרט פיוטי רב עוצמה אודות המלחמה וההרס שאחריה.
1945 - שנתיים לאחר שחזינו בהתרסקות מטוסו בסהרה, מטופל "הפצוע האנגלי" (פיינס), במנזר נטוש באיטליה, על ידי חנה (בינוש), אחות מיחידת הרפואה של הצבא הקנדי המוצבת באיטליה. מתוך תחבושותיו (והאיפור הכבד) מגולל הפצוע, לאורך יותר משעתיים, את סיפור התאהבותו בקתרין (תומאס) אשתו של החוקר ההרפתקן (פירת"). את אותו סיפור של אהבה בלתי אפשרית, בגידה ומלחמה, מספר גם קראוואג"יו (דפו), קצין מודיעין בעל רעיונות שונים לגבי זהותו של הפצוע. לאורך מלודרמה סוחפת זאת מתאהבת חנה, האחות, בחייל נוסף המצטרף למושבם במנזר הנטוש. את כל הסיפורים אנחנו מקבלים כזכרונות, בפלאש-בק לאורך השנתיים הקודמות ולאורך המדבריות של אפריקה. הסרט מצולם בנופים המדבריים הנשיים בידו האמונה של ג"ון סיל ("העד") שזכה אוסקר על הסרט. פרסי אוסקר נוספים קיבל הסרט עצמו, בינוש כשחקנית המשנה, פס הקול, העריכה המוזיקלית, ההפקה, העריכה עצמה, עיצוב ותלבושות. סה"כ תשעה פרסי אוסקר ואף את פרס גלובוס הזהב.
רייף ודני הם חברים טובים וטייסים שגדלו יחד כטייסי ריסוס, וכעת הם מתגייסים למאמץ המלחמתי של אמריקה. רייף מתאהב באוולין, אחות צעירה ואמיצה, אך לפני שאהבתם מספיקה לפרוח, הגורל מושך בחוטים ואיש אינו יודע מה יקרה עכשיו. חייהם ואהבותייהם של שני טייסים אמיצים בזמן המלחמה הגדולה של חייהם, סיפור אנושי מאחורי אירוע היסטורי שיזכר לעולם.
בכל מלחמה יש קרב שמסיים את כל הקרבות. סיפורו האמיתי של הקרב על האי מידוויי שבאוקיינוס השקט, שהתקיים ביוני 1942. היה זה הקרב הימי הראשון שבו התערבו גם כוחות מן האוויר והכריעו את הכף, בריסוק מוחלט של נושאות המטוסים היפניות. הקרב היחיד הזה פתח בפני ארה"ב את האפשרות לשלוט באזור בשנתיים הבאות. בהשתתפות שורה של כוכבים אדירים בני התקופה, שחלקם התמחו ביריות דווקא במערבונים, ועם טושירו מיפונה (שבעת הסמוראים).
זהו סיפורה של מישקה, ילדה בלגית בת 8, שרוצה את אמא. השנה היא 1941, והוריה של מישקה נלקחים על ידי הנאצים. מישקה, כמו כל ילדה בגילה, קשורה מאוד לאמה ומחליטה לחפש אותה - עד שתמצא. במשך ארבע שנים היא מקיפה ברגל את כל אירופה, מצוידת במצפן שנתן לה איש טוב אחד. היא נודדת דרך היערות והכפרים, גונבת מזון ומאלתרת לבוש ונעליים. כשהיא פוגשת להקת זאבים היא מסגלת לעצמה את התנהגותם וחיה ביניהם כאילו היתה אחת מהם. מחיות היא אינה מפחדת. בניגוד לאנשים, הן מעולם לא גרמו לה רע. הסרט מבוסס על רב-המכר של מישה דפונסקה, "לשרוד עם זאבים", שגרם לשערוריה גדולה בתקשורת כאשר התגלה כי הסיפור כולו לא היה ולא נברא, בניגוד להצהרות האוטוביוגרפיות של הסופרת בתחילה. הסופרת גם הודתה כי היא כלל אינה יהודייה. למרות זאת, סרטה העלילתי של ורה בלמון הוא סיפור מרתק על הישרדות בטבע והישרדות למרות הרוע האנושי, ויותר מכל, הוא דרמה שתשאיר אתכם במתח לכל אורכה.