סמוראי מובטל המחפש תעסוקה נכנס לעיר המפולגת בין שתי חמולות יריבות ומשכיר את שירותיו בו-זמנית לשתיהן, דבר המוביל לבסוף לחיסולן. כן, זה הסרט שעל פיו יצר סרג'יו לאונה את "בעבור חופן דולרים" והדים מהתסריט והסרט הקלאסי הזה של קורוסאווה ניתן למצוא באין ספור מערבונים אחרים והן ב"פרש" של בועז יכין ו"צומת מילר" של האחים כהן. קורוסאווה, תוך שימוש מזהיר בצילום שחור לבן, בסינמסקופ ובמשחקו של טושירו מיפונה, יוצר סרט מסוגנן עם אלימות קומית ומסר פציפיסטי.
סרטו הנפלא של הי'צקוק מ-1951, המבוסס על רומן של פטרישה הייסמית (הכשרון של מר ריפלי), שבמרכזו פגישה של שני זרים ברכבת אשר דנים ברעיון של "החלפת רציחות" - האחד מבצע רצח למען חברו ולהיפך. לגאי, שחקן טניס, יש אישה שממררת לו את החיים. לברונו, אבא רודה ושתלטן. המשטרה לעולם לא תקשר בין הרציחות, המניעים והרוצחים האמיתיים. הזרים נפרדים לשלום כשגיא אינו חושב פעם נוספת על אותה שיחה מוזרה, עד שגופתה של אשתו נמצאת לאחר שנחנקה למוות. (מתוך אתר האוזן השלישית)
סרט חג המולד הקלאסי, בגירסתו הראשונה והטובה ביותר. זקן גוץ וחביב, שמשוטט ברחובות מנהאטן, נשכר לעבוד כסנטה-קלאוס במחלקת הצעצועים של חנות הכל-בו מייסי. הוא מתגלה כסנטה מוכשר ביותר, המכירות עולות וכולם מרוצים, עד שמתברר שהזקן החביב משוכנע שהוא באמת סנטה-קלאוס. אחד העובדים, שהסתכסך איתו, מביא לאישפוזו במוסד לחולי נפש, והסיפור נגרר לבית המשפט. הזקן ממשיך להצהיר בגאווה שהוא סנטה, ולכן יש רק דרך אחת להראות שהוא שפוי: להוכיח בבית המשפט שהוא אכן סנטה.
השנה היא 1904, המקום - לונדון. בארי, סופר צעיר, מפתח ידידות אמיצה עם ילדי שכניו היתומים מאב ועם אמם החולה. הוא מוצא את עצמו שואב מהם השראה לכתוב מחזה על מקום קסום שבו אנשים לא גדלים או מתים, מקום ללא דאגה - ארץ לעולם לא. בארי הופך לתחליף-אב עבור הילדים הבודדים ומקור נחמה לאמם החולה. למרות הספקנות הרבה של הסובבים אותו הסיפור הופך למחזה וחייו של בארי ושל האנשים הקרובים לו ישתנו בעקבות ההצלחה.
ג`יימס וודס מגלם בעל רשת כבלים מקומית קטנה, שמתפתה לרכוש סרטים מחתרתיים מחברת הפקה מסתורית בשם "וידאו דרום", המתמחה בסרטי "סנאפ" (אלימות מצולמת בזמן אמת). לאחר שחברתו (דבי הארי, סולנית "בלונדי") נעלמת בנבכי הרשת, יוצא הגיבור לחפש אחריה, ומגלה על בשרו שחשיפה לחומרים המוקרנים ברשת הוידאודרום, הופכת את הצופה לשליח הנושא בעל כורחו, בגופו, את הבשורה האנרכיסטית של האירגון, שעיקרה העמדת דור חדש של אמריקאים שוחרי אלימות ומין. דייוויד קרוננברג מגיש יצירה מסוייטת כשהתמה המרכזית בה (כמו גם ביצירות אחרות שלו- "ארוחה עירומה") היא שיבוש תחושת המציאות בשל חומרים מנטליים המשפיעים על פעולת המוח. האנאלוגיה המתבקשת היא להשפעתה ההרסנית של תרבות הצפיה בטלוויזיה על ההתנהגות האנושית, כאשר אין סינון של החומרים המשודרים והכסף שולט בכל.
מוד ווטס היא צעירה שעובדת ככובסת במכבסה, 12 שעות ביממה מאז ילדותה. גם אמה עבדה באותה מכבסה כל חייה עד שנפטרה בגיל צעיר. בקר אחד היא נשלחת מהמכבסה למסור סדינים נקיים ונקלעת במקרה להפגנה של הסופרג'יסטיות - התנועה שלחמה בלונדון למען זכות ההצבעה של נשים בתחילת המאה ה20. המפגש המקרי מוביל לשינוי בחייה כאשר היא נסחפת אחר המאבק, שמתחיל בתמימות ונתקל בעיקר בהומור ויחס מזלזל של הפוליטיקאים הגברים, והופך בהדרגה למאבק פוליטי עיקש שגובה מחיי הנשים ויתורים אישיים כבדים, מאבקים עם המשטרה, מעצרים ופגיעה ביחסי המשפחה. הסרט מתמקד במוד, ובקבוצת נשים שהיו חיל הרגלים של התנועה, נשים שמבינות כי בדיבורים הן לא יצליחו להשיג שינוי ומחליטות לעבור למעשים.
פרנק הוא פרמדיק המנסה להציל את חייהם של טיפוסי רחוב ומוכי גורל. נשמתו המיוסרת לא משלימה עם העובדה שלא יוכל להציל את כולם.
אימה מסמרת שיער. זוג הורים מנסים להציל את בנם הסובל מאוטיזם מפני יצור מרושע ומסתורי בשם 'לארי', המתקשר עם בנם דרך המכשיר הנייד שלו ומבקש להיות חבר שלו.
לונדון, חצות, קר בלילה. קייט (פוטנטה), לא מצליחה למצוא מונית ולכן היא מתקדמת לכיוון הרכבת התחתית. היא מתיישבת במושב הרחק מהאנשים ומחכה לרכבת האחרונה. מבלי לשים לב היא נרדמת... כשהיא מתעוררת היא מגלה שכולם כבר נעלמו. היא נלחצת לרגע, אך אז פתאום רכבת עוצרת בתחנה. היא עולה עליה ומגלה שהיא הנוסעת היחידה. לפתע הרכבת נעצרת, קייט נכנסת לפניקה ומגלה שהסיוט שלה רק התחיל ושרוצח פסיכופט מסתובב לו אי שם במנהרות הרכבת התחתית ורק מחכה להזדמנות לחסל אותה. מותחן אימה מעולה בכיכובה של פרנקה פוטנטה ("זהות כפולה", "רוצי לולה רוצי").