ליאו ורמי, שני נערים בני 13, היו מאז ומתמיד החברים הכי טובים. שכנים שהפכו לבני-בית זה בביתו של זה, הם רגילים לרוץ יחד בין שדות הפרחים, לאכול ארוחות ערב עם ההורים של רמי, ואחר כך לבלות את הלילה בלספר זה לזה את הסודות הכי כמוסים שלהם ולצחוק. אלא ששנת הלימודים החדשה מביאה עמה שינויים שמעמידים את החברות של השניים במבחן, ולראשונה הם מתרחקים זה מזה. זמן מה לאחר מכן, בניסיון להבין את כל מה שקרה, פונה ליאו אל אמו של רמי כדי לחפש תשובות
בדרכו לבית הספר רואה הילד בלון אדום שנתפס בעמוד תאורה, הוא משחרר אותו, ומכאן מתחילה מערכת היחסים והחברות האמיצה בין הילד לבלון. הבלון העוקב אחרי הילד, מלווה אותו לבית הספר ולביתו, מעורר את קנאת חבריו לספסל הלימודים ומביא להתפרצות אלימה - שסופה מפתיע ומלא תקווה.
סבתה האהובה של נלי נפטרת והילדה בת ה-8 עוזרת להוריה לפנות את הבית, המקום בו גדלה אמה. נלי משוטטת בבית וביער הסמוך ומגלה שם את בית העץ עליו שמעה כה רבות, זה שאמה, מריון, בנתה כשהיתה צעירה. האם, שמתקשה להתמודד עם האבל, עוזבת במפתיע, וזמן קצר אחר כך פוגשת נלי ביער ילדה בת גילה שבונה בית עץ. שמה הוא מריון. אגדה יפהפיה ומלאת דמיון על זכרון, ילדות וידידות.