בחורה אחת, שני בחורים, חדר אחד, שמונים דקות. אהבה ישנה נכזבת, גראס, קוקאין ובירה, סטודנט לקולנוע, עוזרת לתובע המחוזי, וכבאי אש. זכרונות כואבים מהתיכון, האשמת אונס. כל זאת ועוד הרבה מאוד בסרטו הקאמרי המפתיע של האיש שהביא לנו את "חיים בהקיץ".
זוכה פרס רוח החופש לאנסמבל השחקנים הטוב ביותר. קשה לשמור על סוד ואף יותר קשה להסתיר שקר בעיירה קטנה באורגון שבארה"ב. שם הסרט באנגלית נובע מפלג נהר הזורם בפשטות ומסמל את חייהם של הנערים המתבגרים בעיירה. מעשה קונדס נקמני של חבורת ילדים יוצא מכלל שליטה במהלך שיט בסירה. ככול שהטיול מתקדם מתגלים אי סדרים במבנה של קבוצת החותרים, וחלק מהילדים בקבוצה משנים את דעתם על העומד להתרחש. זהו סרט קולנוע ראשון ועטור שבחים ופרסים לבמאי ג'ייקוב אהרון אסטס ומככב בו אנסמבל צעיר ולא מוכר של שחקנים כאשר בראשם רורי קאלקין ("מישהו לסמוך עליו", "סיינס") וסקוט משלוביץ ("יורו-טריפ"). אגב, הצלם והמפיק של הסרט הם ישראלים שמצליחים לא רע בארה"ב.
גאי פירס מגלם את אנדי וורהול, כאמן נרקיסיסט וסאדיסט שמנצל למטרותיו את השואפים לתהילה. אבל הסיפור המרכזי שייך לאדי סדג'וויק, בת תפנוקים שמגיעה לניו יורק בשנות ה-60, כדי להפוך לנערת ה-"פאקטורי" המפורסמת, להתמכר לסמים ולהתפוגג. בדרך היא גם מתאהבת בבן דמותו של בוב דילן, שגם מנצל אותה בדרכו הכריזמטית.
פול קמפ הוא עיתונאי עצמאי שמוצא עצמו בנקודת מפנה קריטית בחייו בעת כתיבה לעיתון עלוב באיים הקריביים. פול נאלץ להתמודד עם אתגרים שונים בעודו מנסה לסלול דרך בטוחה עבורו בהיותו מוקף בקבוצה של נשמות תועות בעלות הרס עצמי. הספר, שנכתב ב-1959 ויצא לאור ב-1998, מבוסס על חוויותיו של הסופר המנוח שהיה עיתונאי עצמאי בסוף שנות ה-50 בפורטו ריקו. תומפסון היה היהלום הכי משוגע בעיתונות האמריקאית, והוא המציא ז'אנר חדש, אישי להפליא, פרוע להחליא, ושלוח רסן של כתיבה עיתונאית, שכונתה כתיבת גונזו. גם חייו היו פרועים, ומלאי סקס, אלכוהול ומכונות ירייה.