מריון קריין מרגישה שמגיע לה יותר בחיים. יש לה חבר, סם, אבל הם לא יכולים להתחתן כי לסם, המשלם מזונות לאשתו לשעבר, אין כסף. יום אחד מבקש ממנה הבוס להפקיד 40 אלף דולר. מצוידת בכסף היא מחליטה לברוח אל סם ולהתחיל חיים חדשים. בדרך היא מתעייפת. היא עוצרת במוטל. את המוטל מנהל נורמן, איש צעיר ומוזר עם יחס מעט אובססיבי כלפי אמא שלו. אחרי ארוחת הערב היא עולה לחדרה כדי לעשות מקלחת. מאז שיצא למסכים ב-1960 הפך "פסיכו" לדוגמה ומופת לסרט אימה, שובר קונבנציות ומעלה לחץ דם.

בעולם עתידני לא מוגדר, מתעורר ג'ון מרדוק במלון זר ומגלה לחרדתו שאיבד את זכרונו. עכשיו הוא נרדף בידי המשטרה על מעשי רצח שלא ביצע ובידי קבוצה מסתורית בשם "הזרים" בגלל כוחות מיוחדים שנתגלו אצלו.

מותחן אימה מהתקופה בה ג’ודי פוסטר היתה ילדה-כוכבת והבמאים ניצלו את השילוב בין הנושאים רוויי המיניות עם המראה התמים שלה בסרטיהם. כפר קנדי קטן ושקט ליד האוקיאנוס. חג ליל המסכות בפתח. רין ג’ייקובס, ילדה בת 13 מנהלת את ביתה לבד, מפני שאביה תמיד נעדר לרגל עסקיו. פרנק האלט ואמו מתחילים להסתקרן לגבי מקום הימצאו של האב, במיוחד שהילדה נהיית עצבנית בכל פעם שמתקרבים למרתף הבית. הרבה הפתעות בסרט מורכב ומלא מסתורין שאת תסריטו כתב ליירד קניג על פי ספרו.

הסרט מגולל את סיפורו של חייל, אשר מגיע לבית משפחה וטוען כי הוא חבר של בנם אשר מת בקרב. לאחר שהחייל מתקבל בברכה בביתם, נוכחותו מתקשרת למספר מקרי מוות אשר קורים בקרבתם.

רייגן בת ה- 12 (בלייר) ,היא נערה צעירה וחולה הסובלת מסימפטומים לא ברורים, הכוללים ריחוף באוויר וכוח בלתי רגיל. אמה הנואשת, כריס (ברשטיין), אינה יכולה לעזור לה, ושום רופא אינו מצליח לגלות מהי הבעיה ממנה סובלת רייגן. כשכל הניסיונות הרפואיים נכשלים, מתחילה לחשוד האם כי הבעיה של ביתה אינה רפואית והיא חוצה את גבולות הרוחניות, היא מזמינה כומר (מילר), האב דמיאן קאראס, שיבדוק את ביתה. קאראס משוכנע כי רייגן הקטנה אחוזת דיבוק וחייבים להיעזר במגרש שדים על מנת לרפא אותה. הוא מבקש את עזרתו של האב מרטין (פון סידוב), כומר נוסף שהתנסה בעבר בגירוש שדים. שני הכמרים וילדה אחת קטנה במאבק נואש מול כוחות האופל. בשכונה שקטה, בבית המצויד בכל האביזרים החשמליים, נערה תמימה מתחילה לסבול. אמה אינה יכולה לעזור לה ורופאים מנסים לרפא אותה ללא הצלחה. ישנה רק מטרה אחת, רק תקווה אחת לתרופה. "זהו יום נפלא לגירוש שדים".

סימון (ראיין פיליפ) מתעורר בבית חולים כאשר הוא לא מצליח לזכור את השנתיים האחרונות של חייו. כאשר הוא מתחיל לזכור דברים מעברו, הוא מגלה את היכולת לנוע, בין השנה 2002 חזרה לשנת 1999. כאשר הוא מנסה את יכולתו, הוא מוצא את המעבר המקשר בין שני הזמנים. הדברים שהוא מגלה על עברו, לא נעימים במיוחד

טלי פארטה היא אם צעירה שמתמודדת עם מות בנה בן השמונה. לתדהמתה, הפסיכיאטר שלה טוען שאף פעם לא היה לה ילד ושהזכרונות על קיומו הם בראשה בלבד. כאשר היא פוגשת פציינט נוסף הסובל מאותה בעיה, היא מתחילה לחקור את ההתרחשויות כדי להוכיח שהיא אינה איבדה את שפיותה ושבנה היה קיים. עוד היא מגלה שישנם כמה אנשים שהיו מאד שמחים אם היא תפסיק את החקירה.