נקודת ציון דוקומנטרית זו - אחת ההשתקפויות הקולנועיות הראשונות של זוועות השואה - היא לירית כמו שהיא גראפית, והשפיעה על סרטים עד וכולל "רשימת שינדלר". הבמאי אלן רנה משלב בקונטרסט חד וקשה צילומים ממחנה אושוויץ - שרידי המבנים הריקים ב-1955, והתמונות הקשות והמוכרות לנו משנת שיאו של אתר ההשמדה, 1944.
הסרט עוסק בסיפורו של הכפר טנטורה אשר נכבש ב-1948, ובהשתקתן של עדויות שנחשפו בסוף שנות התשעים, המצביעות על טבח שאירע לכאורה בכפר. הסטודנט לתואר שני תדי כץ מאוניברסיטת חיפה הקליט עדויות של חיילים ישראלים ועקורים ערבים מהכפר כחלק ממחקרו האקדמי. בתזה שלו טען כץ שבוצעו בכפר פשעי מלחמה שכללו הרג של עשרות כפריים חסרי מגן לאחר תום הקרב. הסרט, שהוקרן בפסטיבל סאנדנס ובפסטיבל דוקאביב האחרון, מציג כיצד נבנה הנרטיב הישראלי אודות 1948 ומשרטט דיוקן של החברה הישראלית והקושי שלה להתעמת עם המיתוסים המלווים אותה מאז הקמתה.
שלוש בנות ושני בנים פלסטיניים, בני 6–17, ממזרח ירושלים וחברון, חושפים את הסיפור הפחות מוכר של ילדות תחת כיבוש. מבט אחר על הדור השלישי והרביעי לכיבוש.
בילעין חביבתי הוא סרט תיעודי של שי כרמלי פולק אשר יצא לאקרנים בשנת 2006 ומתאר את מאבקם של אנשי הכפר בילעין נגד בניית גדר ההפרדה על אדמותיהם.