ליאו ורמי, שני נערים בני 13, היו מאז ומתמיד החברים הכי טובים. שכנים שהפכו לבני-בית זה בביתו של זה, הם רגילים לרוץ יחד בין שדות הפרחים, לאכול ארוחות ערב עם ההורים של רמי, ואחר כך לבלות את הלילה בלספר זה לזה את הסודות הכי כמוסים שלהם ולצחוק. אלא ששנת הלימודים החדשה מביאה עמה שינויים שמעמידים את החברות של השניים במבחן, ולראשונה הם מתרחקים זה מזה. זמן מה לאחר מכן, בניסיון להבין את כל מה שקרה, פונה ליאו אל אמו של רמי כדי לחפש תשובות
באנגליה של סוף המאה ה-19, שני גברים יכלו לנהל מערכת יחסים אינטימית רק על פי עקרונות הפילוסופיה האפלטונית. כשהעניינים התחממו, נדלקה נורה אדומה ומשברי הזהות באו אל העולם. עיבוד לספרו פורץ הדרך בהיסטורית ההומואים של א. מ. פורסטר (המעבר להודו) שבויים ע"י הצוות מרצ'נט-אייבורי (זכרונות מאחוזת הווארד) ולוהק במיטב השחקנים הבריטים הצעירים.
שנות ה-50 השמרניות בארה"ב. קרול היא אישה נשואה יפה, אמידה ואלגנטית. תרז היא צעירה שרק מתחילה את דרכה בחיים, לא לגמרי בטוחה מי היא או מי היא תגדל להיות. מפגש מקרי בחנות מצית חברות יוצאת דופן בין שתי הנשים, שתמשיך ותתפתח לאהבה נואשת וחסרת מעצורים. אך האם הרומן האסור הזה שווה את הסיכון?
סיפור חצי אוטוביוגרפי על התמודדותו של הבמאי עם נטיותיו המיניות כנער מתבגר. הוברט בן ה 16 לא אוהב את אימו. כל מה שהוא רואה בה זה טעם נוראי בבגדים, חיים כאוטים והרגלי אכילה מגונים. גם יחסי האהבה - שנאה של אמא ואבא שלו מותירים אותו מבולבל ודוחפים אותו לצאת ולגלות את עצמו ואת העולם דרך האמנות, חברות וסקס. זוכה פרס "מבט מסוים" בפסטיבל קאן 2009 ו-22 פרסים נוספים בפסטיבלים ברחבי העולם.
פיליפ לא מסוגל להיפטר מחפציה של אמו המתה ושומר עליהם בקנאות. העניין די מעצבן את אחיואנדרה, המעוניין בחלוקת הרכוש, אבל לפיליפ זה כל מה שנותר בחיים אחרי ששוב נכשל בהצגתהדוקטורט שלו, הקובע, אגב, כי חקר החלל הוא עניין נרקיסיסטי. בינתיים, בבדידותו, הוא נענהלאתגר: לצלם סרט אישי שישודר לחייזרים. רובר לפאז', מגדולי אנשי התיאטרון הפועלים כיום,מגיש את סרטו החמישי, יצירה מאתגרת, שופעת הומור ומקוריות ויזואלית, שבאה לומר משהו עלינו,על הדואליות של מצבנו וגם דבר או שניים על הסיבות לקיומנו.
נאניקו היא צעירה יפנית שבילדותה נהג אביה לכתוב על גבי פניה וגופה בקליגרפיה יפנית. כעת, כשהיא מבוגרת, היא מוצאת סיפוק מיני רק כאשר מאהביה כותבים עליה, או להפך, כאשר היא כותבת עליהם. כאשר היא פוגשת בבלשן צעיר שמתאהב בה נראה כי נוצר זיווג מושלם אלא שהקשר אינו מחזיק מעמד בגלל המו"ל ההומוסקסואל של הבלשן... פיטר גרינאוויי ממשיך לעסוק בחקר העולם דרך עיניים פוסט מודרניסטיות. כהרגלו הוא יוצר רגעים ויזואליים בלתי נשכחים, כאשר העלילה היא נקודת המוצא של הסרט שחודר אל רבדים רבים. אם ב"הטבח, הגנב, אשתו והמאהב" המסר היה "אתה מה שאתה אוכל", כאן המסר הוא "אתה מה שאתה כותב". הסרט צולם ומוקרן בפורמטים משתנים של 35 מ"מ ווידאו, כך שהפריים שעל המסך משתנה ללא הרף במהלך הסרט.