צ'פלין הנווד העני מתאהב בנערה עיוורת ומנסה לגייס כסף לניתוח שישיב לה את מאור עיניה. בדרכו הוא פוגש את כיעורו של הקפיטליזם והאופן בו הוא משחית את האדם. רגע לפני שהצופה נבוך מרגשנות יתר, הוא פורץ בצחוק, ורגע לפני שנמאס לו מהסלפסטיק, העיניים דומעות. צ'פלין יצר שילוב קסום בין מלודרמה לקומדיה בסרט אילם, למרות שבהוליווד כבר הפיקו סרטים מדברים החל משנת 1928. צ'פלין השחקן, הפנטומימאי, התסריטאי, הבמאי והעורך מגלה בסרט זה כשרון נוסף: מוסיקה! בילדותו חלם על קריירה של מוסיקאי ולמד לנגן על צ'לו, כינור ועוגב. ב"אורות הכרך" הוא מחליט לראשונה גם להלחין, בעיקר מתוך רצון להשתמש במוסיקה רגשנית דווקא בקטעים המצחיקים, סגנון שהיה מאוד לא מקובל באותה תקופה. הסרט נחשב על ידי רבים כסרטו הטוב ביותר של צ'פלין.

חוסר התועלת והליגלוג במלחמה בתעלות במלחמת העולם הראשונה מוצגת ע"י מפקד יחידה בצבא הצרפתי שחייב להתמודד עם המרד של אנשיו וגנרל מחפש-תהילה אחרי שחלק מכוחותיו נסוגים מהאש במתקפה בלתי-אפשרית.

סרט קלאסי ומענג, העוסק בתעשיית הבידור עצמה, עם בטי דייויס באחד מתפקידיה הגדולים. מעריצה צעירה מתגלגלת אל סף דלתה של שחקנית מזדקנת, ולאט אך ביסודיות חותרת לקחת את מקומה ולרשת את חייה, כולל התהילה. ג'וזף ל. מנקייביץ' משרטט פורטרט אכזרי ומצחיק של עולם התיאטרון, באחד הסרטים המצוטטים ביותר בתולדות הקולנוע. מרילין מונרו הצעירה בתפקיד קטן. הסרט זכה בכל האוסקרים החשובים - כולל לסרט, לבמאי ולתסריט, ובפרס הגדול בפסטיבל קאן.

היחפן (צ'רלי צ'פלין) נוסע ליוקון לקחת חלק בבהלה לזהב בקלונדייק (נהירה המונית של תושבים שהחלה ב-1897 לצפון-מערב קנדה בחיפוש אחר זהב). מזג אוויר גרוע תוקע אותו בבקתה מרוחקת עם כורה מחצבים שמצא מרבץ זהב גדול (מאק סוויין) ועם עריק נמלט (טום מוריי). לאחר שדרכם נפרדה, הכורה והפליט נלחמים על עורק הזהב של הכורה, לחימה שהסתיימה כאשר הכורה מקבל מהלומה בראש והעריק נופל אל מותו מצוק. הנווד מוצא את עצמו בסופו של דבר בעיירת מחפשי זהב ובה הוא מחליט סופית לוותר על חיפוש הזהב. לאחר שהוא לוקח על עצמו משרה להשגיח על בקתה של מחפש אחר, הוא מתאהב בבחורת מרזח בודדה (ג'ורג'יה הייל), כשהוא חושב בטעות שגם היא התאהבה בו. עד מהרה הוא מוצא את עצמו מותקף ע"י הכורה אותו פגש קודם לכן. הכורה לקה במחלת השכחה וכעת צריך את היחפן כדי לעזור לו למצוא את העורק שלו, על ידי זה שיוביל אותו חזרה לבקתה הראשונה.

מרלון ברנדו בשיאו, בתצוגת משחק מדהימה שהקנתה לו אוסקר, כמתאגרף ממורמר שהופך לפושע מיוסר ומוצא עצמו בלב מאבק פועלים שמנהלת המאפיה המקומית. אווה מארי סיינט היא הבחורה הקסומה שמאירה את דרכו. סרטו המהולל של הבמאי איליה קאזאן (חשמלית ושמה תשוקה, קדמת עדן) המוהל בשלמות פשע, כאב וגאולה. הסרט זכה ב-8 פרסי אוסקר.

בתום מלחמת העולם השנייה, נפגשו החיילים המשוחררים פרד דרי (דנה אנדרוס), הומר פאריש (הרולד ראסל) ואל סטפנזון (פרדריק מארץ'), בתופשם טרמפ אגב שובם הביתה. היה זה על מפציץ שהיה בדרכו לעיר בון, עיר המערב-התיכון אמריקאית טיפוסית. פרד היה סגן בחיל האוויר ומפציץ באירופה. הומר היה בצי ואיבד את ידיו מחמת כוויות שספג כשספינתו נפגעה. אל שירת כסמל בחיל הרגלים באוקיינוס השקט.

שיר אהבה לעיר ניו-יורק, כמחווה רומנטית של וודי אלן , המתעלמת מחלקיה האפלים של העיר. וודי אלן מתרכז במילייה של האינטלקטואלים הדברנים, אליהם הוא משתייך, כשהוא מנסה להיחלץ ממילייה זה, המדבר על אמנות בלי להיות מסוגל ליצור אותה, באמצעות אהבה תמימה לנערה בת טיפש עשרה, אך בוגרת בהרבה מחבריו האחרים. המוסיקה של ג'ורג' גרשווין מאיירת היטב את מצב רוחו העגמומי-חגיגי של הסרט, בצילומיו היפהפיים של גורדון וויליס, בשחור לבן. יחד עם זאת, הסרט אינו נעדר אירוניה עצמית, במינון האלני המקובל. ניו-יורק של "מנהטן" היא עיר לפוסטרים.

בלאנש דובואה, יפהפיה דרומית שברירית, המגיעה לביקור בבית אחותה ההרה, סטלה. שם היא פוגשת את בעלה של האחות, סטנלי, איש גס ואלים, שמסרב להאמין לתדמית של בלאנש ומנסה להבין מה עומד מאחורי הביקור שלה. העניינים מסתבכים כשחברו למשחק הקלפים, מיטש מתאהב בבלאנש המסתורית, והמתח מגיע לשיאו כשסטלה נוסעת לבית החולים ובלאנש וסטנלי נשארים בבית לבדם.

טוני קאמונטה המכונה "פני צלקת" הוא בן שכונת עוני ההופך משומר-ראש זוטר למלך עולם הפשע של שיקגו - ללא ספק הגנגסטר הנועז, האנרגטי ורב העוצמה ביותר שנראה אי פעם על המסך. את דמותו ביססו בן הכט ושותפיו לתסריט על הקריירה של אל קאפונה. כל האמור לעיל, בסיוע הבימוי המבריק של הווארד הוקס, הסגנון הוויזואלי האגרסיבי, העריכה המקורית, אפיון הדמויות ובעיקר הטיפול הציני בחומר, הופכים את "פני צלקת" לסרט גנגסטרים קלאסי ואת הצפייה בו לחוויה מענגת גם בימינו.

מגדולי המותחנים הפוליטיים בקולנוע. חיילים אמריקניים השבים הביתה כגיבורי מלחמה אינם מודעים לעובדה שנחטפו בידי קומוניסטים סיניים ועברו שטיפת-מוח שהפכה אותם לפצצת זמן מתקתקת. הבמאי, ג'ון פרנקנהיימר ("איש הציפורים מאלקטרז", "הקשר הצרפתי 2"), ביים מותחן מהפנט מראשיתו ועד סופו עם צילומי שחור-לבן מרהיבים, שהפכו לציון דרך בתולדות הצילום הקולנועי. עם פרנק סינטרה ("הטל צל ענק"), אנג'לה לנדסברי ("המיטה המעופפת") וג'נט לי ("מגע של רשע", "פסיכו"). הסרט היה מועמד לאוסקר על שחקנית המשנה (אנג'לה לנסברי) ועל העריכה.

מערבון איטי ובלתי שגרתי בשחור-לבן של הבמאי הייחודי, ג'ים ג'רמוש (גוסט דוג), עם ג'וני דפ בתפקיד הראשי. לטענת הבמאי, קריאה בספר על הגות ומחשבה אינדיאנית, הזכירה לו מאוד את כתביו של המשורר וויליאם בלייק ? מקור שמו של הגיבור. רואה חשבון סהרורי נשלח לכל הרוחות ויוצא למסע שבו חושבים אותו בטעות למשורר האמריקאי הנודע. הסרט משופע בהופעות אורח קטנות ומרשימות, כמו זו של איגי פופ כשפחתם של שני "אדונים". את המוסיקה לסרט תרם ניל יאנג.

מישל מתחיל לכייס אנשים כתחביב ונעצר כמעט מייד, מה שנותן לו הזדמנות להרהר במוסריות של הפשע.אחרי שחרורו, עם זאת, אמו נפטרת והוא דוחה את תמיכת חבריו, ג'ין וג'ק, לטובת חזרה לכייסות (אחרי לקיחת שיעורים ממומחה), כי הוא מבין שזו הדרך היחידה עבורו לבטא את עצמו...

אין הרבה אנשים שלא שמעו על המחזמר הותיק של אנדרו לויד וובר, "פאנטום האופרה". מדובר באחד ממחזות הזמר הותיקים ביותר בתולדות ברודווי והווסט-אנד. אחרי 17 שנה על במת התיאטרון המחזמר הופך לסרט קולנוע רב תקציב מאת הבמאי של "עת להרוג", "הלקוח", "תא טלפון" ועוד סרטים שונים ומשונים. העלילה מתרחשת בבניין האופרה הצרפתי. במרתפים מתגוררת ישות מסתורית המתעללת בצוות העובדים והזמרים. הישות המסתורית נקראת "פאנטום האופרה" והיא דורשת מהבמאי שיחליף את הזמרת הראשית בזמרת צעירה שהוא מאוהב בה. הזמרת הצעירה מודה לפאנטום מקרב לב אבל מעדיפה להתאהב בבחור צעיר ויפה מראה. הפאנטום מקנא ורוקם מזימה..