סרטו הנודע של אקירה קורוסאווה. הסרט זכה בפרס הראשון בפסטיבל ונציה בשנת 1951, זכייה שהובילה לפרסומם של קורוסאווה ושל הקולנוע היפני ברחבי העולם המערבי. הסרט מבוסס על שני סיפורים מאת הסופר היפני אקוטגווה ריונוסקה, ומתאר פשע של אונס ורצח מבעד לעיניהם של ארבעה עדי ראייה:- טג'ומרו, הנאשם באונס וברצח.- טקהירו, הסמוראי הנרצח, שדבריו מגיעים באמצעות מעלה באוב.- מסאקו, הנאנסת, שהיא אשתו של הנרצח- חוטב עצים ששמו אינו ידוע, שצפה באירוע.הארבעה מעלים מזיכרונם את הפשע. ארבעת העדויות סותרות זו את זו והצופה אינו מסוגל לגלות את האמת, ובפרט אינו מקבל תשובה לנסיבות המוות: האם היה זה מוות בדו קרב, רצח או התאבדות? המוות הוא נתון אובייקטיבי, אך תיאור נסיבותיו סובייקטיבי לחלוטין ומשקף את הפרשנות שנותן למאורעות כל עד ראייה (שהוא גם שותף למאורעות).
בעתיד המאוד קרוב אלינו, משפחת מרטין רוכשת את הרובוט המתקדם ביותר - האן-אר-די-114. הרובוט הופך לבן בית - מנקה ומסדר, עושה שליחויות, ואפילו משכיב את הילדות לישון ומספר להן סיפור. לאורך כל חיי המשפחה ושלושת דורותיה, האן-אר-די-114, המכונה אנדרו, מלווה את המשפחה, ולומד להיות יותר מרובוט - לאהוב ולהתגעגע עד כאב כזה שאפילו ממציאיו לא תכנתו אותו אליו.
סרטו של פיליפ האס ("מוסיקת המקרה"), עפ"י סיפור של א.ס. באייט שאף תורגם לעברית. הסיפור מתרחש באנגליה הויקטוריאנית, ובמרכזו חוקר חרקים עני הנקלע אל חיק משפחת כומר אריסטוקרטית, ומתחתן עם הבת הצעירה. במהלך חייו בבית המשפחה הוא מגלה סודות פנימיים ואפלים, תוך הקבלה בין עולם החרקים- ובמיוחד חיי הנמלים - לחיים הדקדנטיים שבמשפחה. כדאי להזכיר שבתקופה בה מתרחש הסרט יצא לאור "מוצא המינים" של דארווין, והוא נמצא אי-שם ברקע האינטלקטואלי, המוסרי, הדתי והמדעי של הסיפור הספציפי.