1940. הנאצים כבשו את פריס ועומדים לבזוז את המוזיאונים של צרפת. היטלר כבר ניכס לעצמו את רכוש היהודים, שרבים מהם ימותו במחנות, ולא ברור אם הוא מתכוון לקחת גם את אוצרות מורשת התרבות הצרפתית או לשרוף אותם. מי שחוצץ בין הפיהרר ליצירות המופת הוא ז'אק ז'וז'אר, מנהל המוזיאונים הלאומיים של צרפת ו-וולף מטרניך, היסטוריון האמנות הנאצי שקיבל פקודה לשלוח את חפצי האמנות מן הלובר לרייך.

יצירת המופת של ג`יין קמפיון (הפסנתר) על יתומה אמריקאית בת 23 המגיעה לאירופה בשנות השבעים של המאה הקודמת ומשתכנת בבית דודתה. יופיה המרהיב ותמימותה הופכים אותה למחוזרת מאוד, אך היא מסרבת לכל מחזריה, ובכלל זה לכמה הצעות נישואין מפתות. היא איננה רוצה להחמיץ דבר ממנעמי אירופה הבורגנית. היא נעימת הליכות וחביבה, אך גם עקשנית ועצמאית ושואפת למימוש עצמי. דודה מוריש לה סכום כסף עצום המאפשר לה חרות כלכלית. היא יוצאת למסע נהנתני באיטליה, ושם היא פוגשת בגבר אמריקאי יבש ושתלטן לא עשיר ולא יפה, ודווקא איתו היא בוחרת להתחתן. מנקודה זו חייה משתנים עד לבלי הכר.