נעמי ווטס ("מלהולנד דרייב") ואדווארד נורטון ("אמריקה איקס") מככבים כבעל ואישה בדרמה תקופתית המתרחשת בשנות ה-20, על פי סיפור של סאמרסט מוהאם. קיטי פוגשת את הבקטריולוג וולטר פיין, מתחתנת איתו למרות שהיא איננה מאוהבת, ומצטרפת אליו לסין הרחוקה. בשנחאי היא פונה לבגוד בו עם קולוניאליסט בריטי אחר, אך כשבעלה מגלה, הוא מכריח אותה לבוא אתו לאזור מוכה כולרה, בניגוד לרצונה.

המתיחות בין ההודים לבין הקולוניאליזם הבריטי מגיע לרתיחה כאשר תיירת לבנה מאשימה רופא הודי צעיר של אונס במהלך ביקור במערות. מחקר על יחסי הקולוניאליזם  טבעו של זיכרון. בהתבסס על רומן של א. מ. פורסטר.

מוזיקאי חסר בית הסובל מסכיזופרניה, המתיידד עם סטיב לופז, עיתונאי המנסה להחזיר אותו למסלול ולהגשים את חלומותיו ושאיפותיו המוזיקליים ולנגן באולם הקונצרטים הענק של וולט דיסני.

חייהם של מטיף נצרות נודד, שחקנית שאפתנית, מיסיונר מורמוני, וחבר כנופייה צעיר מצטלבים בדרמה המרתחשת ביום אחד בסנטה מוניקה בקליפורניה.

סרטו של פול שרדר המבוסס על חייו של בוב קריין, מי שהיה כוכב טלויזיה גדול בשנות ה-60 בעקבות השתתפותו בסדרה "הוגנס הירוז" (הגיבורים של הוגאן). הסרט מתמקד בסיפור הידידות המעוותת בין קריין לבין ג’’’’ון קרפנטר, סוכן של מערכות אודיו, ועיסוקם האובססיבי וההרסני במין הנשי על כל גווניו.

פול קמפ הוא עיתונאי עצמאי שמוצא עצמו בנקודת מפנה קריטית בחייו בעת כתיבה לעיתון עלוב באיים הקריביים. פול נאלץ להתמודד עם אתגרים שונים בעודו מנסה לסלול דרך בטוחה עבורו בהיותו מוקף בקבוצה של נשמות תועות בעלות הרס עצמי. הספר, שנכתב ב-1959 ויצא לאור ב-1998, מבוסס על חוויותיו של הסופר המנוח שהיה עיתונאי עצמאי בסוף שנות ה-50 בפורטו ריקו. תומפסון היה היהלום הכי משוגע בעיתונות האמריקאית, והוא המציא ז'אנר חדש, אישי להפליא, פרוע להחליא, ושלוח רסן של כתיבה עיתונאית, שכונתה כתיבת גונזו. גם חייו היו פרועים, ומלאי סקס, אלכוהול ומכונות ירייה.

בחור מחליט למכור עשבים שוטרים לאחר שאיבד את עבודתו, אולם דברים בקרוב נעלמים על הסף כאשר הביקוש לעסקים ופרנויה מתחיל להשתלט.

סרטה הראשון והאחרון של ג’ניפר צ’יימברס לינץ’ (הבת של), שנכתב כשהיתה בת 19 והוסרט כשהיתה בת 25. סיפורו של מנתח שתאונת דרכים משאירה באחריותו ולטיפולו המסור אהובת נעורים. מרוב מסירות הוא מחליט שהגפיים שלה מיותרות. עם שרילין פן (טווין פיקס) וג’וליאן סנדס (ארוחה עירומה).