אנדרו, סטודנט צעיר בקולג', חולם להיות מתופף ג'אז מצליח. המורה שלו למוסיקה, פלטשר מעביר אותו משטר לימודים אינטנסיבי ולא שגרתי. שיטת הלימוד של פלטשר מוכיחה עצמה וגורמת לאנדרו לצבור ביטחון עצמי כמתופף, אך מרחיקה אותו מאביו, מחברתו ומחייו הקודמים.

בין ייאוש טוטאלי לתקווה מרירה-מתוקה, מהלכות הדמויות האנושיות של הסוריאליסט השבדי המופלא רוי אנדרסון, על פני המסך הסטטי. כמו סרטו הקודם הגאוני, Songs From the Second Floor, גם כאן מביא אנדרסון את המצב הקיומי, בסדרה של סצנות תמהוניות, כולן מעוצבות לעילא ומצולמות בתוך אולפן. פסיכיאטר מתלונן על מצבו הכלכלי בעוד אשתו עוגבת עליו עם קסדת לוחמים, זקן גורר כלב במורד המדרכה, אישה צורחת שאף אחד לא מבין אותה. וצורחת. וצורחת. אלו הם רק קמצוץ ממכלול ההזיות הספק הומוריסטיות ספק עצובות עד מאוד.