מתרגול ברגליים יחפות ברחובות לאגוס ועד להופעה על הבמה באנגליה, “מאדו” עוקב אחרי אנתוני מאדו בן ה-12, הילד הניגרי שהפך לסנסציה ויראלית, לאחר שסרטון הראה אותו רוקד בלט יחף ברחוב גשום מחוץ ללאגוס. הוא עוזב את ביתו בניגריה על מנת ללמוד באחד מבתי הספר לבלט היוקרתיים בעולם, בית הספר לבלט אלמהרסט.

העלילה עוקבת אחר תולדות חייו של קוהאן באופן מדויק למדי, אך תוך עיבוד אמנותי וללא מעקב רצוף אחר הרצף הכרונולוגי. בפרט, החילו יוצרי הסרט על עצמם את קוד המוסר של הוליווד באופן מחמיר והשמיטו את העובדה שקוהאן (הקתולי) התגרש והתחתן שנית. כפי שקוהאן פעל במוצהר על מנת לרומם את מורל האומה במהלך מלחמת העולם הראשונה, כך הופק הסרט במוצהר על מנת לרומם את המורל בעת מלחמת העולם השנייה, ימים ספורים לאחר התחלת העבודה על הסרט אירעה המתקפה על סרט פטריוטי מאד על דמות פטריוטית מאד, כיוון שהתהלכו שמועות כביכול שהיו לו קשרים עם המפלגה הקומוניסטית של ארצות הברית והוא חשש שיוקע כקומוניסט. הדבר לא עולה בקנה אחד עם המציאות בה המקרתיזם, רדיפת אמנים על רקע פוליטי, החל רק כשמונה שנים לאחר השלמת הסרט.