"יום שישי השחור" הוא סרט אשר מספר על חקירת אירועי הפצצות בבומביי בשנת 1993. מרואיינים אנשים אשר מעורבים בפרשה, המשטרה, פושעים וכולי.
פאוסטה לקתה במחלה המכונה "חלב הצער", מחלה שינקה מחלב אמה. מקור מחלה זו אינו בחיידק או בדלקת אלא באונס ובהתעללות שחוו נשות פרו בשנות הטרור. שיר אימה שנהגה האם לשיר לפאוסטה מילדות לימד אותה על מאורעות העבר, והיא ממשיכה לשמר אותם בגופה שלה. כאשר אמה של פאוסטה מתה בפתאומיות פורצת שרשרת אירועים לא צפויים המשנים את חייה באורח דרמטי. היא נאלצת להתמודד עם פחדיה האיומים ולצאת למסע של שחרור. הבמאית הפרואנית קלאודיה יוסה יצרה סרט מרהיב, מטלטל ורב-עצמה על טראומה של נשים העוברת מדור לדור. הסרט זכה בפרס דוב הזהב לסרט הטוב ביותר בפסטיבל ברלין 2009, כמו כן היה מועמד לפרס האוסקר.
במרכז הסרט עומד במאי קולנוע (קלינט איסטווד), היוצא לאפריקה כדי לצלם את סרטו החדש, שמהווה למעשה תירוץ למטרת נסיעתו האמיתית - צייד פילים. עמיתו היחיד של הבמאי, שכפי הנראה גם מבין לליבו - לפחות עד לשלב מסויים במסע - כלומר, מבין כי הרפתקנות יכולה להיות אובססיה בפני עצמה, הוא התסריטאי שעובד עימו על הסרט. שיטות העבודה של הבמאי אינן מסורתיות, או מסודרות, הצוות סובל ומטורטר ברחבי היבשת הבלתי ידועה, והבמאי מעוניין במסעו הפרטי יותר מאשר בצילום הסרט. הסיפור מבוסס על ספר שכתב פיטר וירטל על ג`ון יוסטון, וסיפור הסרטת "המלכה האפריקאית" (עם האמפרי בוגארט וקת`רין הפבורן). איסטווד, שעם השנים רכש מעמד של שחקן ובמאי קולנוע רציני ומוערך, גם (ואולי בעיקר) כשהוא מטפל בז`אנרים ונושאים מוכרים מאוד יצר מחווה לבמאי יוצא דופן שקדם לו, ובאופן מסויים ניתן לראותו מעין אב רוחני - ג`ון יוסטון.
קייטי קמפנפלט (בריט רוברטסון) לוקחת שנה חופש לפני הקולג' בכדי למצוא את עצמה. באותו הזמן היא מתעדת את הרפתקאותיה בבלוג אנונימי בו היא מספרת את סודותיה הכמוסים ביותר. בסופו של דבר, סיפורה חסר הפחד של קייטי מתחיל להיסדק ופריטים אפלים מעברה צצים.