אמלי חיה בפריז, בעולם משלה, ממלצרת בבית קפה, גרה בדירה שכורה. חייה עוברים ללא ריגושים מיוחדים ואז יום אחד הכל משתנה. אמלי מגלה בדירתה קופסת פח ישנה ובה משחקי ילדות של ילד שהתגורר בדירה לפני שנים. היא מנסה לאתר את בעלי הקופסא, וכשהיא מצליחה להחזיר לו את ה-"אוצר", חייה וחייו משתנים. בעקבות כך מחליטה אמלי לשמח את הסובבים אותה ולעזור להם.
סיפורה האמיתי של טינה ברנדון, צעירה בודדה שהתחזתה באופן אמין ומושלם לגבר מקסים וכריזמטי בשם ברנדון טינה, ותעתעה בתושביה של קהילה כפרית קטנה בנברסקה. טינה מתמרנת בין זהויות ומגדרים ובין מציאות ופנטזיה, ומנהל/ת מערכת יחסים עם נערה בת 19, עד הסוף הבלתי נמנע, כנראה. סיפורו של הצעיר ברנדון טינה שהיה בעצם נערה בשם טינה ברנדון שנרצחה ע"י חבריה בעיירה פולס סיטי, נברסקה. הילארי סוונק, מגלמת את הגיבורה שאינה יכולה לממן לעצמה ניתוח לשינוי מין ומתחזה לנער. מכיוון שלא מדובר בניו יורק או בסן פרנסיסקו החופשיות, אלא בעיירה שמרנית במערב התיכון, הסיכון שהיא נוטלת על עצמה גדול שבעתיים. מה גם שהיא (בתור הוא) מפתה את חברתו של החבר הטוב, צעיר שזה עתה השתחרר מהכלא. כל הדמויות מסביב לברנדון נראות כאילו יצאו מאחת התוכניות של ג'רי ספרינגר - "זבל לבן" במובן הרע ביותר של ההגדרה. לכן כל כך מרגש וכואב לראות את ניסיונותיו/ ניסיונותיה של ברנדון טינה לזכות באהבה ובידידות דווקא בקרב אנשים אלה. למעט לאנה שמתאהבת בברנדון בחושבה שהוא אכן גבר , התגובה של שאר "חבריו" כשהתרמית נחשפת היא נוראית ואכזרית.
"הדמעות המרות של פטרה פון קאנט" מתרחש כולו בחדר אחד, ומתמקד ביחסים סאדו-מאזוכיסטיים בין שלוש הדמויות העקריות בסרט: פטרה, מעצבת אפנה, קארין, בת חסותה הצעירה, ומרלן - העוזרת של פטרה שרוב הסרט אינה מדברת, אך נוכחותה מורגשת ברקע כל הזמן. הסרט שואב ממקורות המלודרמה ההוליוודית, תוך הקפדה על מלאכותיות בכל הרמות האפשריות - מתלבושות (שמלות הנראות כשילוב בין שנות ה-20 ל-70, עם מבט לעתיד) ועד למשחק. בתחילת הסרט אומרת פטרה כי אנשים הם יצורים נוראיים, בגלל הדברים שהם מסוגלים לסבול ולספוג, וללא ספק מי שמספקת את הספוג הקולקטיבי זו מרלן, שבמהלך הסרט אינה חדלה לתקתק במכונת הכתיבה - את הפרוטוקול? אולי את התסריט? נחשב לאחד מסרטיו הטובים - וודאי מהידועים - של פאסבינדר, מחשובי הקולנוענים שצמחו בגרמניה לאחר מלחמת העולם השניה, וללא ספק הנועז שבהם.
פליסיטי הופמן כוכבת הסדרה "עקרות בית נואשות" זכתה על תפקידה בסרט זה בפרס השחקנית הטובה ביותר בפסטיבל טרייבקה 2005. ברי היא נוצריה אדוקה וטרנסקסואל רגעים לפני הניתוח לשינוי מין אליו היא חסכה במשך שנים. היא מקבלת טלפון מבחור צעיר בשם טובי שמתגלה כבנה, תוצאה של מפגש מיני חד פעמי לפני שנים. טובי נעצר בניו-יורק ובלחץ הפסיכולוגית שלה ברי יוצאת לשחררו מהכלא. טובי חושב שברי היא מיסיונרית שמנסה להחזיר אותו למוטב וברי לא טורחת לתקן את הטעות, הם יוצאים יחד במסע מניו יורק ללוס אנג'לס לקראת עתיד לא ברור.
"מלחמת רוז ברוז" היא המלחמה האולטמטיבית והיאפית, כאשר ערכיה הריקניים מתפזרים לכל עבר. אוליבר רוז (מייקל דגלאס) מאבד שליטה על אישתו ברברה (קתלין טרנר), לאחר 17 שנות נישואים. השניים אינם ניתנים לפיוס, אך אף אחד גם לא רוצה לצאת מהבית - המשמעות היא מלחמה כוללת בכל החזיתות.
חבוי מעייני כולם יש מבחן סודי שבוחן לא את היכולת לקרוא של בנות או היכולות המתמטיות שלהן, אלא את היכולות שלהן בנושאי ריגול, כמו מרמה, יכולת להלחם בקרבות מגע אם צריך, רצח. מי שמצליחה להוציא ציון גבוה במבחן מגוייסת להצטרף לאקדמיה סודית ששם לומדים להיות מרגלים בארגון סודי שנקרא ד.א.ב.ס, הסרט שם פוקוס על 4 בנות קצרות חצאית שמגוייסות לארגון ויוצאות למשימה הראשונה שלהן, שהיא להציל את אחד מהחבורה שלהן שנחטפה על ידי חברת הארגון שלהם, לסבית שקוראת לעצמה מזל בשמיים.
סיפורו האמיתי של המאפיונר הנודע באגסי סיגל שנשלח על ידי מעסיקיו בניו יורק לעיר הסרטים כדי להשתלט על עסקי הפשע. הוא משאיר את משפחתו מאחור, מתאהב בשחקנית קולנוע ומקים מלון בלב המדבר? דבר שהוביל בסופו של דבר להתפתחות גן העדן למהמרים? לאס וגאס.
בילי היא נערה שזה עתה מלאו לה 16, כשהיא מגלה לפתע שחייה עומדים להשתנות מן הקצה: אמה עומדת לעבור תהליך שינוי מין ולהפוך לגבר ששמו ג'יימס. בילי עוברת לגור עם טום, אביה, בזמן תהליך שינוי המין של אמה. כדי בכל זאת לא לנתק את הקשר עם ג'יימס, ובכדי ששניהם יוכלו להתרגל לשינוי הפיזי והנפשי, הם מחליטים להיפגש כל יום שלישי ובמשך שנה עד שתהליך השינוי יגיע לסיומו. באותו הזמן בילי מתיידדת עם נער ונערה תלמידי תאטרון, שיחד הם יוצרים סרט דוקומנטרי החושף את ניסיונותיהם המיניים. זוכה פרס הבימוי בפסטיבל סאנדנס 2014.