הסרט מספר את חייו של פורסט גאמפ בחור בעל מנת משכל נמוכה ופגישתו עם אהובת חייו ג'ייני, הסרט מתעד את פגישתו המקרית של פורסט עם כמה האנשים והארועים החשובים ביותר באמריקה מ-1950 עד 1970 אך הוא טיפש מידי מכדי להבין ולשים לב מה הוא עושה. הסרט זכה ב-6 אוסקרים כולל הסרט הטוב ביותר.

רוברטו בניני מצליח לספר באמצעות קומדיה מטורפת בעלת אלמנטים של פנטזיה את סיפור השמדת יהודי איטליה, מבלי ליפול ולו פעם אחת למלכודת של טעם רע. זהו סרט הומניסטי שבמרכזו אהבת אדם בכלל ואהבת אב לבן בפרט. בחלקו הראשון, הסלפסטיקי, מתואר סיפור אהבתם של מלצר יהודי שלומיאל ומורה נוצריה, המאורסת לפשיסט, בטוסקנה של שלהי מלחמת העולם השנייה. בחלקו השני של הסרט, הטעון והמורכב, נשלחים האב והבן למחנה ריכוז, ואליהם מתעקשת להצטרף גם האם. האב, שמחליט להגן על בנו הקטן מזוועות הנאצים, מעמיד פנים כאילו שהותם במחנה אינה אלא משחק נושא פרסים.

סיפורו של גבר, לסטר ברנהם, איש פרסום בן ארבעים ומשהו ואשתו קרולין, שכל מה שאכפת לה זה מה יגידו השכנים. אשתו של לסטר שונאת אותו, בתו המתבגרת מתייחסת אליו בבוז והבוס שלו מתעד לפטר אותו בכל יום. בניסיון להשיב לעצמו את טעם החיים, לסטר מתאהב בבת כיתתה הסקסית של ביתו, ועובר כתוצאה מכך מטמורפוזה גופנית ואישיותית. במקביל, בן השכנים, סוחר סמים צעיר שאביו הוא קצין נחתים פשיסטי, ממקד את עדשת מצלמת הווידיאו שלו בבתו של לסטר, המוצא בו בן ברית לא צפוי. סרט על פשרה, חיפוש אחר אושר, הכחשה, הדחקה, זעם, התפכחות, וכמובן יופי המתגבשים ליצירת מופת של ממש.

סרטו הסוחף של בויל ("חברים לרצח") מתאר את חייהם של חבורת צעירים סקוטים המכורים לסמים. דרך נקודת מבטו האישית של רנטון, חווה הצופה את הטריפים הארוכים של הגיבורים: ההנאה והזוועות שבלקיחת סמים קשים. "אני בחרתי שלא לבחור חיים" אומר הגיבור בתחילת הסרט ומשאיר את עצמו להיתקל ולהיזרק במה שיהווה את חייו, ללא רצון ממשי: נסיונות גמילה, ראיונות עבודה על ספידים, רומנים מזדמנים, חיפוש של חומר שטבע באסלת השירותים כדורגל ורוק'נ'רול.

. חבורה של צעירים אבודים מתפרנסת מעבודת פיקוח - קונטרול - ברכבת התחתית בבודפשט, הונגריה. תפקידם לעבור בין הנוסעים ולוודא כי יש בידיהם כרטיס נסיעה כנדרש. החבורה כוללת את מוקי שנרדם בכל פעם שהוא מתרגש, טיבי הצעיר, שעדיין לוקח את תפקידו ברצינות, לאצי המלוכלך שפוטר כבר מ-5 עבודות עקב מצבו ההיגייני הירוד, פרופסור הזקן, שכבר ראה הכול, ואת בולצו, ראש הצוות, האיש שיכול היה לבחור בעולם של למעלה, ומסיבות הברורות רק לו, בוחר לחיות במרתפים ולא לצאת לעולם לאוויר הנקי שבחוץ. ואם לא די בתלאות העבודה, הכוללים את הנוסעים המלגלגים, המשפילים והמרססים, כדי למלא את הסיפור, הרי שישנה גם תחרות אלימה עם הצוות המתחרה שזוכה תמיד לתנאים המשופרים ולנסיעה בקווים המועדפים.לאלה מצטרפים רוצח מסתורי, הדוחף את קורבנותיו לפסים שנייה לפני הגעתה של הרכבת, יפיפייה מסתורית לבושה בתלבושת דב , נהג קטר שלא ישן לעולם, משחקי רולטה רוסית בדמות של תחרות ריצה עם רכבת האקספרס, ועשר כוסות של וודקה מסודרות בשורה על הבר.

כשמיקי באום (דיין) שומע מהרופא שלו (אלון) שיש לו עוד 92 דקות לחיות, כל חייו (מה שנשאר מהם) מקבלים כיוון חדש. הוא מחליט לסגור קצוות ולעזוב את העולם מסודר מבחינתו. הוא מוקף באשתו דליה (נוימן), בנו וביתו מאיה (גפן) וגם פונה לשותפו (זהבי) ולקופאית בסופרפארם (אופיר). אסי דיין עובר שעה וחצי הזוייה, מעלה זכרונות ממה שהיה אך במיוחד מדמיין את מה שיהיה בלוויה שלו. למרות פחד המוות, מצליח דיין לעורר בנו יותר מחיוך קטן לגבי החיים שלנו במדינה הזו. הסרט חותם טרילוגיה של דיין שהתחילה עם "החיים ע"פ אגפא" והמשיכה ב"שמיכה חשמלית ושמה משה", וזיכה את דיין באוסקר הישראלי על משחקו והתסריט.

אנסל (לילנד אורסר, "חטופה") הוא מומחה לכתות שבקושי מצליח לסגור את החודש, ונשכר בידי זוג שיעזור לבתם קלייר (מארי אליזבת ווינסטד, "חסין מוות") אשר הצטרפה לכת. אנסל לוקח את קלייר לחדר מלון לחמישה ימים של ניקוי מנטאלי כחלק מתהליך שחרורה מן הכת. השניים מתחילים בדיאלוג בו היא חושפת בפניו את תפיסת המציאות שלה, ואנסל משתמש בכל הארסנל האינטלקטואלי שלו כדי לשבור אותה. במקביל, הוא מתמודד עם חוב למנהל שלו ממנו הוא לא מצליח לחמוק.