לאחר ששוחרר טארוויס ממלחמת ויאטנאם הוא מתחיל לעבוד משמרות לילה כנהג מונית, הוא נהייה בודד וממורמר ככול שהוא מסתכל על החברה האמריקאית ועל הפשע ומבין כמה נמוך הגיעו הערכים של אנשים והוא מחליט לקחת את העיניינים לידיים ולנקות את העיר מהחלאות הנמצאות בה אך מסתבך מאוד בדרך למטרה.

לוולין מוס יוצא לציד, נקלע לעסקת סמים שהשתבשה ובורח מהמקום עם 2 מיליון דולר במזומן. אבל עכשיו, רוצח שכיר פסיכופת דולק בעקבותיו.

הארי בלוק (אלן) הוא סופר מתוסכל, אלכוהוליסט, מכור לכדורים ולזונות שמסובך עם כל נשותיו. גם גיבור ספרו החדש (ויליאמס) הופך להיות דמות לא בפוקוס. מעבר לכך הכל נורמאלי. הוא יוצא בדרכו לקבל פרס על אחד מספריו, מלווה בבנו, בזונה שחורה ובחכמולוג נוסף. במסעו (גם בדרך וגם במחשבותיו) הוא מתעמת עם בני משפחתו (מור), החבר הכי טוב שלו (קריסטל), המאהבת התמימה שלו (שו) ועם גלריה של שחקנים מפורסמים שרק משפרים את אלן המזדקן. קידוש לערב שבת, שואה וכל רמז שאפשר ליהדות, כרגיל מעטרים את הסרט ומביאים אותנו לצחוק ולמועמדות לאוסקר על התסריט הקולנועי הטוב ביותר.

ביום א', ה-30 בינואר 1972, ירו כוחות בריטיים על קהל מפגינים בעיירה דרי שבצפון אירלנד. ההפגנה הסתיימה עם 13 הרוגים ו-14 פצועים, וסימלה את הסלמת האלימות במלחמת האזרחים. פעיל זכויות האזרח איבן קופר מאמין כי את הבעיה האירית ניתן לפתור רק בדרכי שלום. ג'רי דונהיו הוא קתולי חם מזג, שרוצה להקים משפחה עם חברתו הפרוטסטנטית ומוצא עצמו לכוד בהתנגשות אלימה עם הצבא הבריטי. שתי הדמויות הללו מובילות את אחת היצירות המרשימות ביותר שנעשו השנה: תיאור כרונולוגי של אותו יום טראומטי מלפני שלושים שנה. טכניקות הבימוי הכמו-תיעודיות, התסריט המתוחכם וסגנון העריכה סייעו לסרט לגרוף את הפרס היוקרתי ביותר בפסטיבל ברלין 2002.

"סיפור ליסבון" בבימויו של הבמאי המוערך וים ונדרס מתאר את יצירתו של סרט אילם נסיוני. כאשר התקדמות עשיית הסרט מגיעה לכדי עצירה, היוצר פרדריך מונרו (פטריק באכאו) מבקש מידידו הסאונדמן, פיליפ ווינטר (רודיג'ר ווגלר), עזרה בתקווה שהמיקרופונים שלו יצליחו ללכוד צליל אשר יעורר את הדימויים אותם מונרו מנסה למצוא.

סרט המספר את סיפורם של שני פאנקיסטים בסולט לייק סיטי של תחילת שנות השמונים ועל שגרת חייהם המשעממת בדרך כלל. הסרט מלווה בקריינות של אחד מהם, סטיבו, וכוללת שתי מסיבות פרועות, קרב מר בין פאנקיסטים לדרומיים, ואת כניסתו של "הרואין בוב" לבית החולים עקב אינפקציה ביד שהחמירה עד מאוד.

טום קרוז בתפקיד שהקנה לו מועמדות לאוסקר בסרטו של אוליבר סטון. מאבקו של חייל שחזר מויאטנם למולדתו נכה ומגלה שהמלחמה האמיתית שלו רק מתחילה. דרמה עוצמתית עליה זכה הבמאי בפרס האוסקר. קלאסיקה מלחמתית במיטבה. סיפורו של רון קוביץ' (קרוז), חייל אמריקאי משותק, בוגר מלחמת ויאטנם, פעיל פוליטי שמתנגד למלחמה ותומך בזכויות האדם לאחר שהוא מרגיש שהמדינה עבורה הוא נלחם בגדה בו.

דרך מספר סיפורים המשתלבים או מצטלבים זה בזה, המתרחשים כולם בכרך אמריקאי טיפוסי, מציג סיילס עולם אורבני רווי סמים, פוליטיקה רקובה, מתחים גזעיים ופער דורות. משוחק היטב ע"י צוות שחקנים שבראשם וינסנט ספאנו, טוני לו ביאנקו וג`ו מורטון ("אח מכוכב אחר"). לסיילס (במאי הנמנה על יקירי ה"אוזן") עצמו יש כרגיל CAMEO קטן. הסרט עשוי להותיר תחושת מועקה או חוסר נחת, אך הוא מומלץ בחום.

המשך ישיר ומוצלח ל-"פודינג אירופאי" מ-2002, הוא סרטו של סדריק קלאפיש (כל אחד מחפש את החתול שלו), המתרחש חמש שנים לאחר שבילה חוויאר קיץ אחד של גילויים בברצלונה. עכשיו, בגיל 30, נראה שהוא עדיין רחוק מלהגשים את תקוותיו. בתור סופר הוא תורם לאופרת סבון נחותה ובתור מאהב הוא בעיקר מוותר.

סרטו השני של לואי מאל שביסס את מעמדו כבמאי מוביל ואת ז`אן מורו כשחקנית מבוקשת. הסרט, שעלילתו אירוטית בעיקרה, הכה גלים ונחשב בזמנו לקיצוני ופרובוקטיבי. כמהה לחופש ולשחרור ממגבלות חיי הנישואים הפרובינציאליים יוצאת ז`אן (ז`אן מורו) לבילוי בפריז הסוערת עם ידידיה. היא תרה אחר הריגושים אליהם יצאה נפשה אך מוצאת את אהבתה המושלמת ואת סיפוקה דווקא במקום לא צפוי ובפגישה אקראית. הסרט זכה בפרס המבקרים בפסטיבל ונציה בשנה בה יצא אל האקרנים.

סיפורם של ילד אמריקאי וגבר זקן הלומדים להכיר האחד את עולמו של האחר. משלחת של נזירים בודהיסטים מהרי בוטאן מתדפקת על דלת ביתה של משפחה אמריקאית ובפיהם הבשורה כי בבנם הקטן נתגלגלה נשמתו של "לאמה" (מורה דת) מנוח. האב מחליט ללוות את בנו ואת הנזירים לארמונו הקסום של הנסיך סידהרתא שאישיותו המיוחדת מכתירה אותו כהתגלמות בודהה עצמו. סרטו של ברנרדו ברטולוצ'י (החולמים) עם קיאנו ריבס ובריג'יט פונדה.

חוקי המשיכה הוא סרט שמכיל סאטירה וקומדיה שחורה, שיצא בשנת 2002, ומבוסס על רומן באותו השם שיצא ב-1987. הסרט מתמקד בחבורת סטודנטים פרועים בקולג', ובעיקר במשולש אהבים של שלושה מהם. ברט איסטון אליס, כותב הרומן, ציין שהסרט, בבימויו של רוג'ר אייברי, הוא ההכי קרוב למקור מבין הסרטים שנעשו בהתבסס על ספריו.