סרטו האמריקאי הראשון של פורמן מטפל בפער הדורות באמריקה של שנות ה- 60. זהו סיפורם של זוג הורים מן המעמד הבינוני וניסיונותיהם הפאתטיים להבין את עולם המושגים של בתם האהובה, שברחה מהבית בחברת מוזיקאי ארוך שיער. המצב הטרגי של בני משפחה אחת ואוהבת, השייכים לתרבויות שונות ומנותקות, משמש את פורמן לצרכיו הקומיים. בדרכו המיוחדת, הוא חושף מצב אנושי מורכב ומצביע על האבסורד שבו, בלי לנקוט עמדה לטובת אחד הצדדים. מרד הנעורים בארה"ב, בסוף שנות ה- 60, בעיני הבמאי הצ`כי הגולה, המעיד על סרטו: "אני אוהד קומדיות הבנויות על מצבים רציניים. ככל שהמצב רציני יותר, כך התוצאה קומית יותר".
גרוצ'ו, הארפו וצ'יקו מרקס אינם בוחלים בשום אמצעים בסאטירה המצחיקה הזו על "קזבלנקה" של המפרי בוגארט. שלל ביזה נאצי מוחבא אי שם בתוך מלון קזבלנקה, בדיוק כאשר רונלד קורנבלואו (גרוצ'ו) מועסק בתור מנהל המלון החדש. כאן נכנס לתמונה ראסטי (הארפו), משרתו של הנאצי (סיג רומן), אשר נחוש בדעתו לשים ידיו על האוצר. ראסטי, יחד עם קורבצ'יו (צ'יקו), עוזר לקורנבלואו לחשוף את המחבוא ולהביא את הנאצי למשפט.