סרטו של הבמאי הדני, לארס וון טרייר, שהזמין את ביורק להיות השחקנית הראשית ואחראית על הפס קול בסרטו על קהילת מהגרים בארצות הברית. ביורק, בסרטה הראשון, משחקת את סלמה, שהגרה לארצות הברית עם בנה. לסלמה יש קשיי ראייה קשים במיוחד, היא מאוד אוהבת מוזיקה ומשחקת בתאטרון, גם כשהיא לא מצליחה לראות היכן הבמה. היא עובדת במפעל על מנת לפרנס את עצמה ושומרת כל אגורה ממשכורתה למטרה נעלה. אט אט ראייתה דועכת עד שכמעט נעלמת. כשבעל הבית שלה, שנכנס לחובות, מגלה שהיא מחביאה כסף לא מועט בביתה, הוא מחליט לקחת אותו כדי לשלם את חובותיו, רק שסלמה הבינה שלקח את הכסף ומתעמתת איתו והעלילה מסתבכת. סרט קשה לצפייה, הן מבחינת אופן הצילום והן מבחינת מצבה הקשה של הדמות.
"ספריי" מבוסס על סרט פולחן משנת 1988 של ג'ון ווטרס שהפך לפני שני עשורים למחזמר זוכה פרס טוני בברודווי. בעקבות ההצלחה של המחזמר נוצרה גרסת לייב מחזמר. טרייסי בת הטיפש-עשרה חיה בבולטימור בשנת 1962. היא חולמת להופיע בתוכנית ריקודים טלוויזיונית פופולארית אבל מגלה להפתעתה שבגלל שהיא שמנה הסיכויים שלה להתקבל אפסיים. היא מחליטה לנסות את מזלה וכנגד כול הסיכויים היא עושה זאת ובגדול. עכשיו נותר לה רק לעזור לחבריה האפרו-אמריקאים שאסור להם להשתתף בתוכנית ולכן היא מחליטה לארגן הפגנה.
סיפור חייה של אוויטה פרון, אשתו של הנשיא הארגנטינאי חואן פרון. באמצעות צ'ה כמספר, הסרט מלווה את תלאותיה של אוויטה מהכפר העני בו נולדה ודרך התבגרותה בעיר הגדולה, בואנוס איירס. אלן פארקר ביסס את הסרט על המחזמר "אוויטה" של אנדרו לויד וובר וכולל חלק משיריו. אוליבר סטון סייע לפארקר בכתיבת התסריט ומדונה זכתה בפרס "גלובוס הזהב" על משחקה.