קומייל מספר בדיחות למחייתו, ויש לו הרבה דברים לצחוק עליהם. למשל המשפחה המשוגעת שלו, המנסה לחיות באמריקה כאילו היא עדיין בפקיסטן, למשל ה-"כלות הפוטנציאליות" שאמו מייעדת לו, שקופצות לביקור "ממש במקרה" כמעט בכל ארוחת ערב משפחתית, או השותף ההזוי שחולק איתו דירה - כולם מקור שופע של בדיחות. אמילי דווקא לומדת פסיכולוגיה. יום אחד היא תתפרנס מלשמוע צרות של אחרים, אבל עכשיו היא אוהבת לצחוק, וכשהיא מגיעה לקומדי בר ורואה את קומייל על הבמה, מתחיל ביניהם רומן שגרתי שמסתיים כמו הרבה רומנים אחרים בכעס ובטריקת דלת. אלא שאז בדיוק הוא מקבל תפנית לא צפויה, והסיפור האמיתי רק מתחיל.

סרטו של וודי אלן הוא מעין מחווה לקפקא ולאקספרסיוניזם גרמני. קליינמן, איש חסר חשיבות, מתעורר בלילה על ידי שכניו, אשר דורשים ממנו לעזור להם לעצור רוצח סדרתי שהורג אנשים בעזרת מיתר פסנתר. בינתיים מגיע הקרקס לעיר, ובולעת חרבות רבה עם בעלה הליצן ומחליטה לברוח. היא וקליינמן עוד עתידים להיפגש בסמטאותיה החשוכים של עיר אירופאית מעוררת אימה. עם ג'ון מלקוביץ', ג'ודי פוסטר, ג'ון קיוזאק ומדונה בתור הפאם פאטאל.

נערת תיכון חוטפת קריזה ובועטת פחית קולה אל שמשת מכוניתו של חבר ללימודים. הוא מתרסק ודורש ממנה פיצוי כספי. במקרה שלה, היא מעדיפה לחתום על חוזה של עבדות בת 100 ימים כדי להיפטר מהחוב. זה מתחיל בניקוי הבית שלו, קניות ולבסוף גם לכתוב לו עבודות לבית הספר. קומדיית סאדו על התבגרות

קומדית פשע של הבמאי דארן סטיין (Put The Camera On Me). באירוע שהתחיל כתעלול טפשי ותמים ליום הולדת חוטפות שלוש הנערות הפופולריות בבית הספר את חברתן (הפופולרית אף היא) ובנסיונותיהן (בכאילו) להשתיק אותה, הן חונקות אותה למוות. קורטני, השקולה מביניהן, מנסה לטשטש את עקבות המעשה, שנחשף על ידי החנון של בית הספר. כדי להשתיקו קורטני ממליכה אותו למלך הכיתה ומסתכסכת עם שותפותיה לפשע. עם רוז מק'גאוון (עושים את זה), רבקה גייהארט (בת התליין) ופאם גריר (ניקו).

דאג וסקיטר יוצאים לחפש אחר מפלצת ביצות. הדברים יוצאים משליטה כאשר המפלצת אמיתית.

נשותיהם הפכו למשועבדות בידי קבוצה של ערפדיות לסביות מקומיות הודות לקללה עתיקה. הגברים הנותרים מוולשי טאון הכפרי שלחו שני נערים צעירים אומללים לאדמות-בור לשם הקרבה עצמית.