אפופיאה של דויד לין, על אלה שנפלו בשבי היפני במלחמת העולם השנייה, באחד מסרטי המלחמה המפורסמים ביותר, שהיה בין הראשונים שהצביעו על הבזבוז, הטרגיות והטפשות שבמלחמה. זהו סרט ראווה אינטליגנטי ולי הצליח למזג בו עדינות סובייקטיבית עם סצינת המונים וקרבות. אוסקר לסרט הטוב 1957.
זוג ניו יורקי צעיר מצפה להולדת ילדם הראשון. כמו כל הנשים שזהו הריונן הראשון, גם רוזמרי, חווה רגשות של פחד, וחוששת שיש לכך סיבה מסתורית ואפלה. הסרט מצליח לגעת בפחדים העמוקים והפרימיטיביים ביותר שלנו ולעמת את כל התרבות המודרנית עם כל האי רציונליות שבנו.
סאטין היא הכוכבת הזוהרת של מועדון הלילה המפורסם ביותר, בתחילת המאה העשרים. היא באה ממעמד נמוך, ומתכוונת להתחתן עם בן אצולה, כדי לבסס את מעמדה. אלא שבגורל רוצה אחרת וסופר צעיר כובש את לבה דרך שירים ומנגינות. כולם רוצים נתח מסאטין והנערה הצעירה חייבת להחליט לאן פניה מועדות.
בכפר קטן ושמרני בצ'כוסלובקיה הכבושה ע"י הגרמנים (במלחמת העולם השנייה), מחליט בחור צעיר, העובד כשוליה בתחנת רכבת, לצאת למסע של שחרור עצמי, בדרך לאיבוד בתוליו. סרטו זוכה פרס האוסקר של גדול במאי צ'כוסלובקיה ג'רי מנזל, ואחת מפסגותיו של הגל החדש הצ'כי בשנות הששים. מבט מלא חמלה ואופטימיות על המצב האנושי, מבוסס על ספרו של בוהמיל הראבל, שכתב גם את "עפרונים על חוט" עליו מבוסס סרט נוסף של מנזל.
היוצר סטנלי קובריק חושף בסרטו הקלאסי עלילה של אובססיה מינית (נושא אליו חוזר 37 שנה אחר כך בסרטו "עיניים עצומות לרווחה"). קומדיה שחורה זו מבוססת על ספרו השנוי במחלוקת של ולדימיר נובוקוב. הסיפור על מהגר אירופי בשם הומבר הומברט, פדופיל המגיע לארה"ב ועומד להתחתן עם שרלוט הייז המגושמת כדי להיות קרוב למושא אהובתו - בתה הקטנה לוליטה.
הסרט עוקב אחרי ספרה של וירג'ניה וולף, "גברת דאלוויי", ובחייה של הסופרת בזמן כתיבת הספר ועד להתאבדותה בשנת 1941. השנה היא 1949, לורה בראון הנאבקת בניכור ובדיכאון מנסה לארגן לבעלה, אותו היא לא ממש אוהבת, מסיבת יום הולדת. אבל לורה לא יכולה להפסיק לקרוא את "גברת דאלוויי". התמונה האחרונה מתרחשת במנהטן של ימינו, קלריסה ווהן, היא לסבית החיה עם מאהבתה ובתה המנסה גם היא לארגן מסיבה לבעלה לשעבר הגוסס מאיידס. שלוש נשים סביב סיפור אחד ומאבק תמידי נגד הניכור, הדיכאון והחיפוש אחר האהבה.
הוא היה סופר. הוא חשב שהוא כותב על העתיד אך זה בעצם היה העבר. זהו סיפור, רכבת מיסתורית עוזבת ל-2046 פעם בכמה זמן. לכל אחד שהלך לשם הייתה אותה המטרה - לתפוס מחדש את הזיכרונות האבודים שלהם. זה נאמר ב-2046, שום דבר לא השתנה מעולם. אף אחד לא ידע בביטחון שזוהי האמת, בגלל שכל מי שהלך לשם מעולם לא חזר - מלבד אדם אחד. הוא היה שם. הוא החליט לעזוב. הוא רצה לשנות.
עיבודם המזהיר של הבמאי סטיבן פרירס (נאמנות גבוהה) והתסריטאי כריסטופר המפטון (אמריקאי השקט) לרומן המכתבים של קודרלו דה לאקלו מנסה להתמודד עם הקשר או חוסר הקשר שבין מין לאהבה. פרירס מדגיש את המנייריזם של הדמויות - אצילים ובורגנים ערב המהפיכה הצרפתית - עם צילום מנייריסטי. האנשים מפורכסים בתחפושתיהם, מצולמים בתקריבים מדהימים, בפוקוס רך, שמחמיא לאינספור מלמלות שמהלכות בתוך גנים מטופחים, ומדגיש את הפנים המפודרות כמסיכות בצרפת של 1780. המרקיזה דה מארטיי (גלן קלוז, 'אמריקן ביוטי') והויקונט ואלמונט (ג'ון מלקוביץ', 'קון אייר') עסוקים באינספור אינטריגות ומשחקים אכזריים בתחום האהבה, עד שחיציו של הקופידון פוגעים ומתאכזרים עוד יותר. "יחסים מסוכנים" הוא סרט שובב המציע בידור מושחת, יחד עם השחקנים מישל פייפר, קיאנו ריבס ואומה תורמן.
קת'רין וסבסטיאן הם אח ואחות חורגים ממשפחה ניו יורקית אמידה. משועממים משגרת החים ומהאהובים שסידרו אותם, הם מחליטים לנקום באמצעות משחקי פיתוי שטניים. קת'רין מתערבת עם סבסטיאן שאם יצליח לפתות שני נשים את ססיל הנאיבית ואת אנט הבתולית והתמימה היא תרשה לו להיכנס למיטתה ולטעום ממחמדיה. אבל סבסטיאן קר הרוח ויפה התואר, מגלה עד מהרה שלאהבה חוקים משלה.
סרט שנעשה ע"י 70 אמני הנפשה, 350 סצינות, 300 אלף ציורים, בגרסת אנימציה לאלגוריה של ג`ורג` אורוול. חיות בחווה מגרשות את המעביד שלהן, אך מוציאות מקרבן רודן חדש.