בעל בר שוכר בלש פרטי שיעקוב אחר אשתו הבוגדנית, ויחסל אותה ואת מאהבה, אלא שהתכנית משתבשת.

אחרי שנים של מרדף אובססיבי מצליח סוכן FBI להכריע את הפושע שחיסל את בנו. הוא עובר ניתוח פלסטי מורכב ולובש את פני הפושע, כדי לשכנע את אחיו לגלות היכן מוטמנת פצצה מתקתקת שתחריב את לוס אנג'לס. אבל אז מתעורר הרשע מתרדמתו, ולובש את פניו של הטוב. כך, חוזרים הגיבורים למרדף בינהם, הפעם בזהות הפוכה.

הימים האחרונים של האלף, לוס אנג'לס. העיר נקרעת במהומות על רקע גזעני, ואילו הגיבור, נוכל חלקלק בחליפת ארמאני, סוחר בסרטי סנאף שהוקלטו ישירות ממוחם של אנשים שביצעו מעשי רצח ואונס או צפו בהם. עיסוק זה מביא אותו לסכנת מוות.

ג'ו מור, גנב ותיק עם אשה צעירה, רוצה לעזוב את העסק. ברגמן, מי שנתן לו גב כלכלי במשך הקריירה הפלילית, רוצה שג'ו יבצע עוד שוד אחד. כדי להבטיח שג'ו וחבורתו לא ידפקו אותו בחלוקת השלל הוא מדביק להם את אחיינו, טיפוס חם מזג. מכאן והלאה נבנה מגדל קלפים של חצאי אמיתות כשכל צד מנסה להשאיר את האוצר בידיו. מאשימים את הקולנוע של דיוויד מאמט ב"קרירות" או "ניכור", אבל האמת שמול מותחני הפשע שמייצרים היום מאמט מציע חוויה כמעט אנאכרוניסטית. בעצם מדובר במחווה אוהבת לסרטי הפשע הטובים של פעם. אין כאן גיבורים נוצצים וצילומים אקרובטים מקנה האקדח ועד ללבו המתפקע של הקורבן. מאמט משעין את סרטו על עלילה מוצקה, על הדיאלוגים המושלמים שלו ועל נוכחותם הבטוחה של הקמן, דה-ויטו, פידג'ון ואחרים. בזכות ניסיונם העשיר, בעזרת הפגמים שהטבע חנן אותם, הם מעניקים לסרט את הממד האנושי שלו.

פיט יורש חיפושית מדודו. החיפושית אומנם נראית ישנה וחלודה אך יש לה אישיות שובבה. פיט וחברו די.ג'יי מחליטים להשתתף במירוץ חיפושיות אך קודם יאלצו לעבור מכשולים רבים - גנבים, זייפני כספים ומה לא.