לאונרדו הוא נער עיוור המתמודד עם אימא מגוננת מדי בעת שהוא מנסה לחיות חיים עצמאיים יותר. לאכזבתה של החברה הטובה ביותר שלו, ג'יובנה, הוא מתכנן להשתתף בתכנית חילופים בחו"ל. כאשר גבריאל, תלמיד חדש בעיר, מגיע לכיתה שלהם, רגשות חדשים הפורחים בלאונרדו גורמים לו להטיל ספק בתכניותיו.
לשירין, להיות חלק ממשפחה פרסית מושלמת בהחלט לא קל. הכל חומק לה מכל הצדדים: משפחתה אינה יודעת שהיא דו-מינית, וחברתה לשעבר, מקסין, לא יכולה להבין למה היא לא מספרת לבני משפחתה את סיפור זוגיותם . אפילו הילדים ההיפרקטיבים בני השש בכיתתה לא מצליחים להתמקד בה במשך יותר משנייה. בעקבות הכרזה של משפחתה על האירוסין של אחיה ,נכנסת למלכוד. שירין מוצאת את עצמה יוצאת למרד פרטי הכרוך בסדרה של הרפתקאות פאנסקסואליות,בזמן שהיא מנסה לפענח מה השתבש עם מקסין.
סרטה של פטרישיה רוזמה (שמעתי את בנות הים שרות). קאמיל, פרופסור למיתולוגיה בקולג' הנתמך על ידי הכנסייה, עומדת להינשא למרטין. כל חייה מתוכננים בקפידה קדימה, צעד צעד. ביום שכלבה האהוב מת היא פוגשת במכבסה שכונתית את פטרה, ומכאן מתחילה מערכת יחסים המזכירה במקצת רכבת-הרים. ברקע - הניגוד בין הקולג' והכנסייה שמאחוריו, לבין הקרקס הצבעוני בו חיה ועובדת פטרה. לפרקים הסרט נראה כמו אגדה - הסצנות בקרקס מוגזמות, צבעוניות ומהפנטות. הן נופלות מסצנות הסקס, אבל לעומת חלקיו המאוד מיומנים ומדויקים של הסרט, האגדה, יש להודות, משכנעת ככלב הקם לתחייה.