צ'פלין הנווד העני מתאהב בנערה עיוורת ומנסה לגייס כסף לניתוח שישיב לה את מאור עיניה. בדרכו הוא פוגש את כיעורו של הקפיטליזם והאופן בו הוא משחית את האדם. רגע לפני שהצופה נבוך מרגשנות יתר, הוא פורץ בצחוק, ורגע לפני שנמאס לו מהסלפסטיק, העיניים דומעות. צ'פלין יצר שילוב קסום בין מלודרמה לקומדיה בסרט אילם, למרות שבהוליווד כבר הפיקו סרטים מדברים החל משנת 1928. צ'פלין השחקן, הפנטומימאי, התסריטאי, הבמאי והעורך מגלה בסרט זה כשרון נוסף: מוסיקה! בילדותו חלם על קריירה של מוסיקאי ולמד לנגן על צ'לו, כינור ועוגב. ב"אורות הכרך" הוא מחליט לראשונה גם להלחין, בעיקר מתוך רצון להשתמש במוסיקה רגשנית דווקא בקטעים המצחיקים, סגנון שהיה מאוד לא מקובל באותה תקופה. הסרט נחשב על ידי רבים כסרטו הטוב ביותר של צ'פלין.

היחפן (צ'רלי צ'פלין) נוסע ליוקון לקחת חלק בבהלה לזהב בקלונדייק (נהירה המונית של תושבים שהחלה ב-1897 לצפון-מערב קנדה בחיפוש אחר זהב). מזג אוויר גרוע תוקע אותו בבקתה מרוחקת עם כורה מחצבים שמצא מרבץ זהב גדול (מאק סוויין) ועם עריק נמלט (טום מוריי). לאחר שדרכם נפרדה, הכורה והפליט נלחמים על עורק הזהב של הכורה, לחימה שהסתיימה כאשר הכורה מקבל מהלומה בראש והעריק נופל אל מותו מצוק. הנווד מוצא את עצמו בסופו של דבר בעיירת מחפשי זהב ובה הוא מחליט סופית לוותר על חיפוש הזהב. לאחר שהוא לוקח על עצמו משרה להשגיח על בקתה של מחפש אחר, הוא מתאהב בבחורת מרזח בודדה (ג'ורג'יה הייל), כשהוא חושב בטעות שגם היא התאהבה בו. עד מהרה הוא מוצא את עצמו מותקף ע"י הכורה אותו פגש קודם לכן. הכורה לקה במחלת השכחה וכעת צריך את היחפן כדי לעזור לו למצוא את העורק שלו, על ידי זה שיוביל אותו חזרה לבקתה הראשונה.

סיפור הרפתקה - פעולה אגדי עוצר נשימה על הציויליזיה התוססת של שבט המאיה האינדיאני. כשקיומו השליו של השבט שובש ע"י כוח פלישה אלים, בן אדם נלקח למסע מסוכן לעולם הנשלט ע"י פחד ודיכוי שם השודדים ממתינים לו. באמצעות תהפוכת הגורל והדירבון מכוח האהבה שלו לאישתו ומשפחתו הוא יעשה מאמץ נואש לחזור הביתה ובסופו של דבר ולשמור על אורח חייו.

אין הרבה אנשים שלא שמעו על המחזמר הותיק של אנדרו לויד וובר, "פאנטום האופרה". מדובר באחד ממחזות הזמר הותיקים ביותר בתולדות ברודווי והווסט-אנד. אחרי 17 שנה על במת התיאטרון המחזמר הופך לסרט קולנוע רב תקציב מאת הבמאי של "עת להרוג", "הלקוח", "תא טלפון" ועוד סרטים שונים ומשונים. העלילה מתרחשת בבניין האופרה הצרפתי. במרתפים מתגוררת ישות מסתורית המתעללת בצוות העובדים והזמרים. הישות המסתורית נקראת "פאנטום האופרה" והיא דורשת מהבמאי שיחליף את הזמרת הראשית בזמרת צעירה שהוא מאוהב בה. הזמרת הצעירה מודה לפאנטום מקרב לב אבל מעדיפה להתאהב בבחור צעיר ויפה מראה. הפאנטום מקנא ורוקם מזימה..

ז'אן (מריה שניידר), יפהפייה פריזאית בחיפושי דירה, פוגשת במקרה בפול, (מרלון ברנדו) גולה אמריקאי המתאבל על אשתו שהתאבדה. השניים נסחפים למערכת יחסים לוהטת, אך לא מגלים אחד לשני את שמותיהם. בין לבין, מנסה פול להתגבר על אובדן אשתו, בעוד שז'אן מתכוננת לחתונתה עם ארוסה הבמאי, המצלם עליה סרט.

שון פן מגלם את דמותו הכובשת של פוליטיקאי מהדרום העמוק, שמעפיל לפסגה באמצעות מכירתו כמושיע ההמונים. סרטו של סטיבן זייליאן ("תביעה אזרחית"), מי שאחראי לתסריטים של "כנופיות ניו יורק" ו"רשימת שינדלר", מתחקה אחר דמותו האמיתית של מי שהיה מושל לואיזיאנה, נותן ההשראה לספרו זוכה פרס הפוליצר של תומס קנילי ולסרט זוכה האוסקרים מ-1949.

קארל ומולי פיטרסון מתחילים את החיים שלהם ביחד - בית חמוד, שכנים משעממים, עבודות יציבות וחיים משותפים כזוג נשוי. יש רק בעיה אחת בעולמם המושלם ושמו הוא דופרי. דופרי הוא כנראה השושבין הכי עלוקה שיש. הוא מסולק מדירתו ועובר לגור בביתם של הזוג הצעיר שזה עתה התחתן ואין לו כוונות לעזוב בקרוב.