השנה היא 1954, שיאה של המלחמה הקרה, טדי דניאלס מארשל פדרלי והשותף החדש שלו צ'אק יול יוצאים לשאטר איילנד כדי לחקור את היעלמותה הבלתי אפשרית של רוצחת מבריקה מחדר סגור בתוך בית החולים אשקליף. מוקפים בפסיכאטרים חקרניים וחולים פסיכוטים מסוכנים על האי הנידח שטוף הרוחות, הם מגיעים לתוך אווירה מוזרה ומלאת אלימות אשר רומזת שכלום אינו כמו שהוא נראה.
הסרט מתמקד בארבע דמויות בנות משפחה אחת. אבי המשפחה הוא גבר קר, אנוכי וחסר רגשות, הדמות העומדת במרכז העניינים היא בתו הסכיזופרנית הנשואה לגבר טוב לב שאינו מסוגל להעניק לה את מה שהיא באמת צריכה. הדמות הרביעית, אחיה של הגיבורה, הוא נער מתבגר, שונא נשים, שכל הניסיונות שלו להגיע לידי הבנה עם אביו נועדו לכישלון. כל המערכת המורכבת הזו מתרחשת על אי בודד ותחושת הקלסטרופוביה מצליחה להדגיש את הייאוש והאימה.
סרטו הנפלא של הי'צקוק מ-1951, המבוסס על רומן של פטרישה הייסמית (הכשרון של מר ריפלי), שבמרכזו פגישה של שני זרים ברכבת אשר דנים ברעיון של "החלפת רציחות" - האחד מבצע רצח למען חברו ולהיפך. לגאי, שחקן טניס, יש אישה שממררת לו את החיים. לברונו, אבא רודה ושתלטן. המשטרה לעולם לא תקשר בין הרציחות, המניעים והרוצחים האמיתיים. הזרים נפרדים לשלום כשגיא אינו חושב פעם נוספת על אותה שיחה מוזרה, עד שגופתה של אשתו נמצאת לאחר שנחנקה למוות. (מתוך אתר האוזן השלישית)
ג'סיקה לאנג ("סיפורי דגים") וטומי לי ג'ונס ("הנמלט") מככבים בגרסה הטלוויזיונית למחזהו המפורסם של טנסי וויליאמס. מגי נאלצת להתמודד עם תשוקותיה חסרות המענה אל מול בריק, בעלה האדיש והנכה רגשית. כשהמשפחה כולה מתכנסת לרגל יום הולדתו ה-65 של אביו של בריק, הכל עולה אל פני השטח ומגיע לידי רתיחה. בימוי: ג'ק הופסיס.
עיבוד אפל לספר הפולחן של אן רייס שיוצא מתוך הנחה בסיסית שהערפדים קיימים וחיים בינינו (והם יצורים מיוסרים למדי). העלילה מתרחשת על פני כמאתיים שנה, מרגע שבו לסטאט הערפד (קרוז) נושך את לואיס דה פוינט דה לאק (פיט) והופך אותו לאחד מבני האלמוות. הסרט מחזיר למיתוס הערפד את האלמנט ההומוסקסואלי שנעדר ממנו מאז עבר הערפד מהספרות לקולנוע.
סרט הנפלא, זוכה האוסקר, המספר על מסע מופלא של אב ובן המחפשים מזלם במדינה אחרת.
ב-1963, אנטואן, חייל שנפצע במלחמת אלג'יריה, מגיע אל האי הקטן של ברטון כדי לשמש כשומר החדש של ביתן המגדלור המקומי. לא רק שאנטואן הוא הזר היחידי שנמצא על האי, אלא גם הוא טיפוס מעט משונה ורגשני (הוא נוהג להאזין לאופרה ולשחק עם חתולים), מה שמוסיף לאי הנוחות ולחשד שמפגינים כלפיו שאר תושבי המקום. למרות זאת, ולמרות הסתייגות הראשונית של הבעל איבון, אנטואן מצליח בסופו של דבר ליצור קשר חברותי עמוק עם מאבה היפה. בתו של השומר הקודם של המגדלור . בעוד השניים מחליפים בינהם מבטי חיבה בסתר, הסודות מעברו של אנטואן צצים בפתאומיות מעל לפני השטח, ומעמידים אותו ואת אלא שבסביבתו בסכנת חיים.
דרמה-רומנטית משובחת בשפה הצרפתית, שאף זכתה באוסקר '93 בקטגוריית "הסרט הזר". בימים האחרונים של השלטון הקולוניאליסטי הצרפתי בהודו-סין, בעלת מטעי גומי חזקה ושתלטנית נענשת על שתלטנותה: היא מאבדת את בתה המאומצת שמתאהבת במאהב של האם, קצין צרפתי, אשר למענה חוצה את הקווים ובוגד בצרפת. אהבה, קנאה ומלחמה על רקע המאבק לעצמאות וייטנאם, בכיכובה הבלתי מעורער של קתרין דנב (מטריות שרבורג). עם וינסנט פרז (פרש על הגג).
מותחן מדע בדיוני שהוא גם מחווה ל"בריחה הגדולה" בבימויו של מרטין קמפבל ("הצלה מעבר לגבול"). רובינס (ריי ליוטה, "מחלק סמים") נשלח לבית הכלא לאחר שהורשע ברצח מפקדו. מנהל בית הכלא מנהל מתקן מעצר ייחודי באי "אבסולום" שרכש לעצמו, שם הוא כולא את הפושעים הקשים באמת ויוצר להם סביבה ברברית-אנרכיסטית-קניבליסטית שגורמת לו שעשוע. לאחר שרובינס כמעט הורג את הסוהר הראשי, גם הוא נשלח לאי.
הוואי, שמש, חופש, ים. רובין וארוסה הטרי, פרנק, נצלים להם בשמש, עד שהבוסית של רובין קוראת לה לטהיטי הסמוכה ליום אחד. רובין ממריאה עם קווין, טייס מעט שחצן, אבל נראה טוב. כמובן שהם נקלעים להרפתקאות משלהם על אי בודד עליו הם מתרסקים, שקצת משכיחות מהזוג את פרנק המחכה הרחק בהוואי. פרנק מצידו, לא מתאמץ יותר מדי לפתח תקוות ומנצל את החופש מרובין לבדיקת הרצון האמיתי שלו להתחתן איתה.
סיביל, פסיכולוגית ואם לשניים, מחליטה לשוב אל תשוקתה הראשונה: הכתיבה. יש לה גם מקור השראה מפתה מאוד: מטופלת חדשה בשם מרגו, שחקנית מתחילה שחווה משבר לקראת צילומים של סרט חדש. סיביל מרותקת מהצעירה שנקלעה לחייה ונשאבת בהדרגה אל עולמה, עד שחיי השתיים מתחילים להתמזג בשלל דרכים מפתיעות. שתיים מהשחקניות הצעירות המוערכות ביותר בצרפת, וירז'יני אפירה ("לשחות או לא להיות") ואדל אקסרקופולוס ("כחול הוא הצבע החם ביותר"), מככבות בסרטה השלישי של ז'סטין טרייה, מותחן פסיכולוגי שהוצג במסגרת התחרות הרשמית של פסטיבל קאן. זהו ללא ספק סרטה המורכב והשאפתני ביותר של הקולנוענית הצרפתייה עד כה, אך ידה המיומנת הופכת אותו ליצירה אלגנטית ומרתקת.