סאלי בולס היא זמרת במועדון הלילה "הקיט-קט", אמריקנית בשנות ה-30 המוקדמות לחייה. בריאן רוברטס, בריטי שעבר לגרמניה, עובר להתגורר בחדר בביתה של סאלי בולס. בריאן נותן שיעורי אנגלית, ובמקביל לומד בעצמו גרמנית. נסיונות הפיתוי של סאלי לא צולחים והיא חושדת שבריאן הומוסקסואל. הוא מספר לה שהוא אינו כזה, והם הופכים להיות חברים טובים. בריאן מתערה בגרמניה ולומד להכיר אנשים שונים במסגרת שיעורי האנגלית שהוא מעביר. בו זמנית, מתחילה עלייתם של הנאצים לשלטון, ומגיע מקסמיליאן פון-הוינה, ברון עשיר, שכובש הן את סאלי והן את בריאן. הם מבלים איתו הרבה, ובריאן לא מביע חיבה יתרה כלפי מקסמיליאן על פני השטח. לקראת הסוף מתוודה סאלי בתוקפנות כי היא מנהלת רומן עם מקס, ובאותה נימה מתריס כלפיה בריאן "גם אני". בסופו של דבר מאבד הברון עניין בשניהם ונוטש אותם לנפשם בברלין. עלילת הסרט כולה מועברת תוך הקבלה אל בימת המועדון בו סאלי עובדת, ובו מוצגים האירועים שבעלילה, אך מוצגים בהקצנה וחושפים את מה שמוסתר, לכאורה, במציאות. [ויקיפדיה]
המלט הוא סרט בריטי משנת 1948, המהווה עיבוד למחזה "המלט" של ויליאם שייקספיר. במאי הסרט היה גם השחקן הראשי, לורנס אוליבייה. היה זה סרטו השני של אוליבייה כבמאי, והשני מבין שלושת עיבודיו ליצירותיו של שייקספיר (האחרים הם "הנרי החמישי" ו"ריצ'רד השלישי"). הסרט הוא סרטו היחיד של אוליבייה כבמאי המצולם בשחור לבן. הסרט היה הסרט הבריטי הראשון שזכה בפרס אוסקר לסרט הטוב ביותר. הסרט גם הביא לאוליבייה זכייה בפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר, בפרס אוסקר לתפאורה, בפרס אוסקר לתלבושות, וכן שלוש מועמדויות נוספות לפרס אוסקר. כן זכה הסרט בפרס אריה הזהב בפסטיבל הסרטים של ונציה. על אף הצלחתו זו, וההסכמה כי משחקו של אוליבייה בסרט הוא עילאי, ישנם רבים שלא ראו בעין יפה את הקיצוצים שערך אוליבייה בעלילה השייקספירית של המחזה המקורי.[1]
"הדמעות המרות של פטרה פון קאנט" מתרחש כולו בחדר אחד, ומתמקד ביחסים סאדו-מאזוכיסטיים בין שלוש הדמויות העקריות בסרט: פטרה, מעצבת אפנה, קארין, בת חסותה הצעירה, ומרלן - העוזרת של פטרה שרוב הסרט אינה מדברת, אך נוכחותה מורגשת ברקע כל הזמן. הסרט שואב ממקורות המלודרמה ההוליוודית, תוך הקפדה על מלאכותיות בכל הרמות האפשריות - מתלבושות (שמלות הנראות כשילוב בין שנות ה-20 ל-70, עם מבט לעתיד) ועד למשחק. בתחילת הסרט אומרת פטרה כי אנשים הם יצורים נוראיים, בגלל הדברים שהם מסוגלים לסבול ולספוג, וללא ספק מי שמספקת את הספוג הקולקטיבי זו מרלן, שבמהלך הסרט אינה חדלה לתקתק במכונת הכתיבה - את הפרוטוקול? אולי את התסריט? נחשב לאחד מסרטיו הטובים - וודאי מהידועים - של פאסבינדר, מחשובי הקולנוענים שצמחו בגרמניה לאחר מלחמת העולם השניה, וללא ספק הנועז שבהם.
הפרופסור הספקן פיליפ גודמן יוצא למסע מלא באימה כאשר הוא נתקל בתיקייה המכילה מידע אודות שלושה מקרי "רוחות" בלתי מפוענחים.
מת'יו ברודריק בקומדיה מומלצת פרי עטו של ניל סיימון. בן-עשרה ניו יורקי, יוג'ין ג'רום (מת'יו ברודריק, משחקי מלחמה), מתגייס לצבא ארצות הברית בשנה האחרונה של מלחמת העולם השנייה, 1945. הוא נשלח לטירונות בבילוקסי, מיסיסיפי, שם הוא חייב להסתגל לכל מיני סוגים של מגויסים ולסמל מוגבל ומשפיל (כריסטופר ווקן, צייד הצבאים). מבוסס על מחזה בשם זה מאת ניל סיימון.