15 שנה לאחר "כרמן" חוזר סאורה אל מחוזות הריקוד. "טנגו" הוא יצירה מהממת, חזקה, ואינטליגנטית שאף עולה על הסרט מ1983-. סיפור הסרט נסוב סביב מאריו סוארז, אמן טנגו שעבר את גיל 40 ואת השיא בחייו, המנסה לחזור אל התהילה בעשיית סרט על ריקוד הטנגו. אשתו עזבה אותו וכעת הוא נאלץ להיעזר במקל הליכה, אך הטמפרמנט הלוהט של תרבות הטנגו עדיין זורם בעורקיו. מאריו מתיידד עם טיפוס מפוקפק ומסוכן בשם אנג"לו לארוקה ולוקח את נערתו של לארוקה להיות הכוכבת הראשית שלו ובכך מציב עצמו בסכנה גדולה. סאורה מביים את הסרט בתשוקה עזה, "מהבטן", בעידון ובתחכום ראויים להערצה. רוב הסרט צולם על סטים מיוחדים שהוקמו בבואנוס איירס ומצלמת האשף של ויטוריו סטורארו, אשר קיבל את פרס ההישג הטכני על הסרט בפסטיבל קאן, משלימה את התענוג. סצינות הריקוד הן כמובן שיאו של הסרט והם מותירים את הצופים אחוזי השתאות.

שילוב של דרמה, קומדיה וסאטירה, מאפיין את סרטו זה של סידני לומט, המתאר כיצד הרפואה והכלכלה, המיוצגת על ידי חברות הביטוח, מתנגשות ומשפיעות זו על זו באחד מבתי החולים באמריקה. במרכז הסרט סיפורן של שתי אחיות, האחת רוצה לנתק את אביהן הנתון בתרדמת ממכשיריו, השנייה לא, מכיוון שהיא בטוחה שהאב תיקשר איתה בידו בכתב מורס. במקביל, מציג הסרט את סיפורו של חולה צעיר, שאין לו סיכויים לשרוד, אך בית החולים מתעקש להשאיר אותו בחיים מכיוון שהוא מבוטח היטב. הדיאלוגים חריפים, כצפוי בסרט של לומט, וצוות השחקנים עושה עבודה מצוינת, בעיקר אלברט ברוקס כרופא ציני.

גריף, פקיד ביום וגיבור על בלילה, עולמו מתהפך כשהוא פוגש את מלודי, מדענית צעירה ויפה החולקת את תשוקה לדבר בלתי אפשרי.