סרטו של אמן הקולנוע הטורקי נורי בילה ג'יילאן, שסרטיו הקודמים "היו זמנים באנטוליה" ו"שנת חורף" הציבו אותו בשורה אחת עם יוצרי הקולנוע הטובים בעולם, הוא סרט שכבר תואר כ"שירה קולנועית" – דרמה אנושית, מרגשת ועוצרת נשימה ביופיה. סינאן חוזר לכפר שבו נולד וגדל, אחרי שנים בהן הסתובב בעולם, היישר אל חיק משפחתו שנדמה כי לא השתנתה כלל – אמו הכנועה, אחותו שעוד לא סיימה את לימודיה ואביו, שתמיד היה הרוח החיה של המשפחה, אבל אף פעם לא הצליח לשמור על הכסף שלו ליותר מדי זמן. סינאן, שמאז ומתמיד חלם להיות סופר, עובד יום וליל על מנת לגייס את הסכום הדרוש לו להוציא לאור את הספר הראשון שכתב. אך בדיוק כשנדמה שייתכן שהחלום שלו יתגשם, החובות הכספיים של אביו, שנדמה שפזורים בכל הכפר, משיגים אותו…
סרטו הטוב ביותר של דיויד קרוננברג הוא עיבוד לספר שאינו ניתן לעיבוד - "ארוחה עירומה", ספרו ההזייתי והסמי-אוטוביוגרפי של ויליאם בורוז. הגיבור, ביל לי,סופר המתפרנס מהדברת חרקים, מתמכר לרעלים שבהם הוא משתמש וסובל מהזיות שבהן מכונת הכתיבה שלו הופכת לגוף אורגני דמוי חיפושית ענק המדברת אליו מהרקטום שלה. גם אשתו של לי מתמכרת לרעלי ההדברה, ובאחד מלילות במסגרת "משחקי הוילהלם טל" ביניהם, הוא יורה לה בטעות בראש והורג אותה.(אירוע שמבוסס על חייו של בורוז). מרגע זה הגבולות בין המציאות לדמיון נעלמים לחלוטין ולי בורח אל ה"אינטרזון", מקום בו יצורים ענקיים דמויי לטאה, נערי ליווי מרוקאים, מכונות כתיבה מדברות וסופרים בריטיים ואמריקאיים דרים בכפיפה אחת. סרט בו ייסורי מצפון, ייסורי יצירה וייסורי זהות מינית מתערבבים לכדי סיוט מבריק בעוצמתו הקולנועית.
אדון סולימאני, אדם עייף בשנות השישים לחייו, גורר את עצמו לעבודתו באתר הבנייה של הנמל, עבודה שהפכה בלתי נסבלת עם השנים. גרוש ואב למשפחה, הוא מנסה להישאר קרוב למשפחתו למרות סיפור פרידה ומתחים שעומדים להתפרץ מחדש, ואשר הקשיים הכלכליים רק מלבים אותם. הוא עובר תקופה קשה בחייו שבה הכל נראה חסר תועלת. תחושת הכישלון מעיקה עליו, והוא חולם לצאת ממנה באמצעות פתיחת עסק משלו: מסעדה. הבעיה היא שהחלום הזה נראה בלתי אפשרי, משום ששכרו הזעום והלא קבוע רחוק מלאפשר לו להגשים את תוכניתו. אך משפחתו מתגייסת לפרוייקט, שהופך עבור כולם לסמל לחיפוש אחר חיים טובים יותר. הודות לתושייה שהם מגלים ולמאמצים כבירים שהם עושים, חלומם עומד להפוך למציאות, או לפחות כמעט... הסרט זכה בפרסים רבים ביניהם פרס פיפרסקי ופרס חבר השופטים בפסטיבל ונציה ובארבעה פרסי סזאר (האוסקר הצרפתי).
ברקלי הוא סיפור על בן סוויט (ניק רות), נער בן 18 שבה לאוניברסיטת קליפורניה בברקלי בשנת 1968 כדי ללמוד ראיית חשבון ונמנע מהתרשים. זה מתחיל במסע רב-תלאות דרך סקס, סמים, רוקנרול ופעילות פוליטית שהופכת את העולם שלו ומשאירה אותו בנתיב של חקירה ותגלית עצמית, רחוק מחייו של אביו, סי סוויט (הנרי וויקלר). זאת סערה של שחקנים משניים נגד טום מרלו התותח ושרה קרטר. הסרט מתאר קבוצה של בני-נוער שמוחים על מלחמת וייטנאם.
קומדיה שחורה במיטבה, כל משפחות קולינס מתייחדות ומגיעות לבית סבם, בכדי להיפרד ממנו בשעתו האחרונה, הם מגיעות להלוויה, אך יותר מכל הם מגיעות בכדי לשמוע מפי הפטריארך (אב הבית), את הצוואה אשר הוא הוריש להם. בערב הם מתייחדות לצפות בקלטת שהסבא השאיר אחריו. כל אחת מהמשפחות מקווה לקבל החלק הגדול ביותר בצוואה, דברים מתחילים להשתבש ולהתבלגן כאשר סודות מאוד לא נעימים אשר קרו בין בני הזוג בתוך המשפחות, מתחילים להתגלות.
השחקנית ג'ודי פוסטר יורדת מהבמה ומתמקמת מאחורי המצלמה כבמאית של קומדיה משפחתית מהנה בכיכובה של הולי האנטר המצוינת (הפסנתר). קלאודיה מאבדת את משרתה, מתעמתת עם בתה ואחר כך יוצאת לחוות את ארוחת חד ההודיה בבית הוריה, כשהיא נאלצת להתמודד עם אמה הנוירוטית, אחיה האקסצנטרי למשעי ואחותה היותר מדי "נורמלית". עם רוברט דאוני ג'וניור (צ'פלין), אן בנקרופט (הבוגר) וצ'ארלס דרנינג (טוטסי). כולל קומנטרי של הבמאית (מ"האוזן השלישית").
מותחן פעולה. הסוכן הסמוי ויקטור קופר (סטיבן בולדווין, עקיצה ברשת) מגויס למשימתו התשיעית: לגלות כיצד מגיעים משלוחי סמים גדולים למיאמי. עקב חשדו כי המשלוחים מגיעים במטוס, הוא מצטרף לחבורה של צנחנים חופשיים, שמנהיגם האקסצנטרי (טום ברנג'ר, סליבר) נחשב לטוב בעולם בתחומו, ונראה שאופיו הקיצוני משפיע על ויקטור.