סיפורו של אוסקר שינדלר, איש עסקים שניצל את קשריו למפלגה הנאצית להציל מאות יהודים ממוות במחנות.

רוברטו בניני מצליח לספר באמצעות קומדיה מטורפת בעלת אלמנטים של פנטזיה את סיפור השמדת יהודי איטליה, מבלי ליפול ולו פעם אחת למלכודת של טעם רע. זהו סרט הומניסטי שבמרכזו אהבת אדם בכלל ואהבת אב לבן בפרט. בחלקו הראשון, הסלפסטיקי, מתואר סיפור אהבתם של מלצר יהודי שלומיאל ומורה נוצריה, המאורסת לפשיסט, בטוסקנה של שלהי מלחמת העולם השנייה. בחלקו השני של הסרט, הטעון והמורכב, נשלחים האב והבן למחנה ריכוז, ואליהם מתעקשת להצטרף גם האם. האב, שמחליט להגן על בנו הקטן מזוועות הנאצים, מעמיד פנים כאילו שהותם במחנה אינה אלא משחק נושא פרסים.

ב-23 בספטמבר 1939 ניגן ולאדיסלב שפילמן, פסנתרן יהודי צעיר, את הנוקטארנו בדו דיאז מינור של שופן, בשידור חי ברדיו בעוד הפגזים הגרמנים מתפוצצים בחוץ. הייתה זו היצירה האחרונה ששודרה בשידור חי מוורשה. באותו יום הרסה פצצה גרמנית את תחנת הכוח, והרדיו הפולני השתתק. הפסנתרן הצעיר והמחונן שרד בגטו וורשה כשהוא מנגן לפרנסת משפחתו, הוא היחיד מבני המשפחה שמצליח לחמוק ממחנות המוות. עכשיו עליו לחיות בסתר בלב הגטו. כך הוא חולק את הסבל, ההשפלה, והמאבק.

אפריל 1945, היטלר ומזכירתו הראשית טראודל ג'אנג' מוצאים את עצמם בבונקר. מנותק מהצבא שלו ומאנשי האס אס, הנוטשים אותו בזה אחר זה, מסרב היטלר להכיר בהפסד הבלתי נמנע ולהודות שעולמו מתמוטט עליו, הלך רוחו נע מהפסד בלחימה או בריחה, משמירת אמונים למטרה - לשמירה על חייו, עד אשר הוא מקבל את ההחלטה הגורלית לשים את הקץ לחייו.

שלא כמו רוב הסרטים שנושאים איתם "מסר" ומתיישנים כמעט מיד, העיבוד המאופק והמרגש של לואיס מיילסטון לספרו האנטי מלחמתי המהולל של אריך מריה רמארק "במערב אין כל חדש", לא איבד דבר מעוצמתו המקורית. הסרט עוקב אחרי קבוצה של חיילים גרמנים במהלך מלחמת העולם הראשונה, שעם התקדמות הלחימה מתפכחים מהשקפותיהם הפטריוטיות. "במערב אין כל חדש" זכה בפרס האוסקר לסרט הטוב ביותר ולבמאי הטוב ביותר.

בגרמניה הנאצית, בחודשים האחרונים של מלחמת העולם השניה, כוחות של צבא ארה"ב נמצאים בעיצומה של המערכה. ווארדדי הוא מפקד טנק קשוח, אשר נמצא כבר חודשים ארוכים הרחק מהבית בתוך שטח האויב. על גבי הטנק אותו הם מכנים בשם "זעם", ינסו וורדדי וחמשת חבריו לצוות להכות באויב, להציל את האוכלוסיה שנותרה ולהישאר בחיים.

1945 - שנתיים לאחר שחזינו בהתרסקות מטוסו בסהרה, מטופל "הפצוע האנגלי" (פיינס), במנזר נטוש באיטליה, על ידי חנה (בינוש), אחות מיחידת הרפואה של הצבא הקנדי המוצבת באיטליה. מתוך תחבושותיו (והאיפור הכבד) מגולל הפצוע, לאורך יותר משעתיים, את סיפור התאהבותו בקתרין (תומאס) אשתו של החוקר ההרפתקן (פירת"). את אותו סיפור של אהבה בלתי אפשרית, בגידה ומלחמה, מספר גם קראוואג"יו (דפו), קצין מודיעין בעל רעיונות שונים לגבי זהותו של הפצוע. לאורך מלודרמה סוחפת זאת מתאהבת חנה, האחות, בחייל נוסף המצטרף למושבם במנזר הנטוש. את כל הסיפורים אנחנו מקבלים כזכרונות, בפלאש-בק לאורך השנתיים הקודמות ולאורך המדבריות של אפריקה. הסרט מצולם בנופים המדבריים הנשיים בידו האמונה של ג"ון סיל ("העד") שזכה אוסקר על הסרט. פרסי אוסקר נוספים קיבל הסרט עצמו, בינוש כשחקנית המשנה, פס הקול, העריכה המוזיקלית, ההפקה, העריכה עצמה, עיצוב ותלבושות. סה"כ תשעה פרסי אוסקר ואף את פרס גלובוס הזהב.

העלילה מספרת על אייל (ליאור אשכנזי), סוכן מוסד ודור שני לניצולי שואה, נשלח לתפוס ולכלוא פושע נאצי גרמני בשם אלפרד הימלמן עליו קיימות עדויות שהוא עדיין חי. כדי למצוא את הפושע הנאצי אייל מתקרב לנכדיו, פיה (קרולינה פיטרס), השוהה בישראל כמתנדבת בקיבוץ ואחיה אקסל הימלמן (קנוט ברגר), המגיע לארץ לבקר את אחותו. במהלך פעילותו של אייל, המתבצעת ברחבי ישראל וברלין, הוא מתקרב אל שני האחים, מפגש היוצר שאלות ותשובות, חיפוש אחר משמעויות וגילוי תרבויות ואישויות. הסרט דן ביחסים המסובכים בין ישראלים לגרמנים ודן בטראומת השואה, בתולדות ישראל ואף בסכסוך היהודי-פלסטיני, בהומוסקסואליות ובמורכבות המוסרית הקיימת בשרות המוסד, ביחידת חיסולים של השירותים החשאיים. כמו כן, מציג הסרט מהפך שחל באישיותו של אייל ואת המעבר מחייו הראשונים כמחסל קר של המוסד בעל רגשות מודחקים, אל חייו החדשים כאדם "שאינו מסוגל להרוג יותר".

בתום השבעה על בנו, אייל אבוד. אין לו עם מי לדבר והאורחים היחידים שנשארו הם זוג גורי חתולים שהתנחלו לו בחצר. אשתו, ויקי, לעומת זאת, מנסה לחזור לשגרה בכל מחיר. היא מאמינה שזו הדרך הטובה ביותר להתמודד עם האבל, ומצפה שאייל ינהג כמוה. אבל התכניות משתבשות כשאייל לוקח מההוספיס את המריחואנה הרפואית של בנו המנוח, מפתה את הבן של השכנים לבוא ולעזור לו לגלגל ג‘וינטים ויוצא איתו למסע התמודדות משל עצמו.