פארודיה מטורפת, אודות שני אחים פורעי חוק וסדר, המבקשים להקים מחדש להקת רוק. הסרט פותח ביום שחרורו של אחד הגיבורים מבית הכלא ונמשך תוך סצינות מרדף מטורפות, הכוללות עשרות מכוניות משטרה מרחפות באוויר, מתפרקות ומתרסקות. בסרט משולבים להיטים מפי ארתה פרנקלין, ריי צ'רלס, ג'יימס בראון ועוד, ומסתיים בכניסת גיבורי הסרט לשערי הכלא, לצלילי "רוק בבית הסוהר", מפי אלביס פרסלי.

לאיאן קרטיס היו כוונות להצליח מחוץ לעירו הקטנה באנגליה של שנות ה-70. הוא ציפה לחקות את הצלחתם של גיבוריו המוסיקליים כמו דוויד בואי ואיגי פופ. הוא הצטרף ללהקה והקריירה המוסיקלית שלו מתחילה לצמוח. זמן קצר אחר כך, הפחדים היום יומיים, הרגשות שהפעילו אותו וזרמו אל תוך המוסיקה שלו מתחילים לאכול אותו מבפנים. נשוי ואב לילדה קטנה, אהבה חדשה מרחיקה אותו מההתחייבות למשפחתו הצעירה ומהציפיות ההולכות וגדלות מלהקתו "ג'וי דיוויזן". הלחץ הרב בא ליד ביטוי בבריאותו. מחלת אפילפסיה מופיעה ותוקפת, רגשות האשם והדיכאון משתלטים עליו.

ג'ימי רביט, צעיר דבלינאי בן מעמד הפועלים, מפרסם מודעה בעיתון על הקמתה של להקת מוסיקת נשמה אירית. מתוך העשרות שמתייצבים לבחינה, נבחרים מחצצר בן 45 שטוען שהופיע עם מיטב המוסיקאים האמריקאים, זמר בעל קול חלוד ושלוש זמרות ליווי. על אף הדחיסות האנושית והחיכוכים הבלתי נמנעים, מתחילה הלהקה להצליח. אלן מצליח להחיות כאן את הרוח הדבלינאית בת ימינו וליצור סרט שכולו הנאה צרופה.

סיפורו של ג'ים מוריסון, משורר ופרופורמר מהענקים שנראו, מנהיג להקת "הדלתות" המיתית, בעוד אפוס בסדרת המחקרים השנויים במחלוקת של אוליבר סטון על אמריקה ותרבותה. סרט רחב יריעה, עשיר במוזיקה ובדמויות והעשוי לגמרי ברוח השירים של מוריסון - איכותי אך מעט הזוי ומתקיים בעולם עצמאי משלו, עם קשר מוטל בספק למציאות. קילמר, הדומה למוריסון באופן מפתיע ומשחק את אחד מתפקידיו הגדולים הבודדים, מוביל את הסרט בין מידבריות האינדיאנים, אל קליפורניה ואל ניו-יורק של אנדי וורהול. כל זאת בלי לדלג בדרך על המוזיקה, הנשים (ובראשן מג ראיין כחברתו), התהילה, האובססיה למוות, ההופעות הפרובוקטיביות הייחודיות, הסקס, הרוק'נ'רול והמוות - בהחלט קלישאות חבוטות, אבל בדיוק אלו שהרכיבו את חייו של מוריסון. שווה לשים לב למספר תפקידי אורח בסרט - ביניהם איגל איי שרי, שהספיק מאז להפוך לכוכב פופ בעצמו; בילי איידול, שמידי פעם קופץ להופיע בסרט; סטון עצמו כמורה באוניברסיטה וניק קסאווטס, בנו-של (ג'ון קסאווטס) ובמאי בעצמו.

בין ייאוש טוטאלי לתקווה מרירה-מתוקה, מהלכות הדמויות האנושיות של הסוריאליסט השבדי המופלא רוי אנדרסון, על פני המסך הסטטי. כמו סרטו הקודם הגאוני, Songs From the Second Floor, גם כאן מביא אנדרסון את המצב הקיומי, בסדרה של סצנות תמהוניות, כולן מעוצבות לעילא ומצולמות בתוך אולפן. פסיכיאטר מתלונן על מצבו הכלכלי בעוד אשתו עוגבת עליו עם קסדת לוחמים, זקן גורר כלב במורד המדרכה, אישה צורחת שאף אחד לא מבין אותה. וצורחת. וצורחת. אלו הם רק קמצוץ ממכלול ההזיות הספק הומוריסטיות ספק עצובות עד מאוד.

תושביה של גרימלי, עיירת כורים ביורקשייר, המומים. אם הייתה סיבה למסיבה על העפלתה של תזמורת כלי הנשיפה המקומית לגמר האזורי וממנו לזה הארצי שיערך בלונדון, אז עתה נראה שאין להם סיכוי. מכרה הפחם עומד בפני סגירה ואתו התזמורת שכל נגניה החובבים הם כורים. האם חזרתה לעיירה של גלוריה, אקס-חברתו של אנדי, אחד הנגנים היותר ציניים שבתזמורת, המגולם על ידי יואן מק'גרגור (טריינספוטינג), תציל את המצב, או שמא היא באה בשם כרישי המנגנון המעוניינים בחיסול המכרה?

קומדיה שביים טום האנקס. הסרט מספר את סיפורה הבדיוני של להקת רוקנ'רול מפנסילבניה באמצע שנות השישים. בעזרת הסינגל הקליט שלהם, "הדבר הזה שאת עושה", חבורת הנערים הופכת מלהקת "גאראג'" לסנסציה כלל ארצית בתוך חודשים מעטים, אך לאחר שהגיעו לפסגה, האם יוכלו להישאר שם? עם ג'יובאני ריביסי (בייסיק), ליב טיילר (לגעת ביופי) וטום האנקס בכבודו ובעצמו בתפקיד מנהל חברת התקליטים.

בקומדיה הרומנטית הזאת, לינדזי לוהן משחקת את אשלי, צעירה שיצאה מהקולג'. אשלי היא האישה הכי בת מזל שיש בכל העולם והכל הולך לה מעולה, ופתאום מנשיקה של זר כל החיים שלה מתהפכים והופכים לגיהנום.

אחיו הצעיר של סטיפלר נשלח שלא מרצונו למחנה קיץ של התזמורת שם הוא נקלע לשרשרת סיטואציות מטורפות הכוללות מצלמות נסתרות ומדריכות לוהטות. אך כשהוא מתאהב באליז, הוא נאלץ להרגיע את דרכי הסטיפמייסטר גם במחיר של תוצאה מבדרת במיוחד. אביו של ג'ים חוזר בתור מדריך במחנה המנסה לייעץ לאחיו הצעיר של סטיפלר כיצד לחזור למסלול. סצנות מטובלות בהומור, מין ובידור.